2:00:03
הכל הכעיס אותה
2:00:06
אפילו התינוק היה מכעיס אותה
2:00:10
הוא, המשיך להשתדל שהכל יהיה בסדר
2:00:13
קנה לה מתנות
2:00:14
לקח אותה לבלות כל שבוע
2:00:17
אבל שום דבר לא סיפק אותה
2:00:20
במשך שנתיים
2:00:21
הוא נאבק שישארו יחד
2:00:23
כמו שהם היו בהתחלה
2:00:26
אך בסוף הוא הבין שזה לא יצליח
2:00:32
אז, הוא חזר לשתות
2:00:34
אבל הפעם זה נהיה מכוער
2:00:37
עכשיו, כשהוא היה חוזר מאוחר בלילה
2:00:40
היא לא דאגה לו או קינאה
2:00:43
היא רק כעסה
2:00:47
היא אמרה שהוא כולא אותה
2:00:49
בזה שיש לה ילד ממנו
2:00:53
היא ספרה לו שהיא חולמת לברוח
2:00:56
זה כל מה שהיא חלמה עליו, בריחה
2:01:00
היא הייתה רואה את עצמה רצה
ערומה במורד הכביש
2:01:03
רצה דרך השדות
2:01:06
חוצה נהרות
2:01:08
תמיד רצה
2:01:09
ותמיד רגע לפני שהיא הייתה מתחמקת
2:01:12
הוא היה מגיע
2:01:14
לעצור אותה איכשהוא
2:01:17
הוא היה רק עוצר אותה
2:01:22
וכשהיא ספרה לו על החלומות האלו
הוא האמין להם
2:01:27
הוא ידע שאם לא יעצור אותה
2:01:28
היא תעלם לו לעולמים
2:01:31
אז הוא קשר פעמון לקרסול שלה
2:01:33
כך שיוכל לשמוע מתי היא הולכת
2:01:37
אבל היא למדה להשתיק את הפעמון
עם הגרב שלה
2:01:41
ולהתחמק בשקט
2:01:44
אל תוך הלילה
2:01:47
הוא תפס אותה לילה אחד כשהגרב נפלה
2:01:49
בזמן שהיא רצה אל הכביש
2:01:51
הוא תפס אותה, גרר אותה חזרה לקראוון
וקשר אותה שם אל התנור
2:01:56
עם החגורה שלו
2:01:59
הוא השאיר אותה קשורה