1:26:01
היי, אודרה. הגיע הזמן ללכת.
1:26:03
ביל חשב שהזמן שהרחק מהעבודה, יוכל לעזור לה.
1:26:07
אבל אני מניח שאודה נעלמה לנצח. אחת מהפצועים הרבים.
1:26:11
רואה לתמיד את המקום הרדוף, היכן שראתה את אורות המוות.
1:26:14
ביל ביקר אותי כל יום. צחקנו על זיכרונותינו.
1:26:18
דברים שרצינו לשאול אחד את השני.
1:26:21
העצבות העמוקה שלו. הלוואי ויכולתי לעשות משהו.
1:26:25
משהו שיכולתי לעשות.
1:26:34
סע, סילבר, סע!
1:26:38
רגע.
1:26:43
האופניים האלו הצילו את חייו של סטאן ,וגם את שלי.
1:26:47
רכבנו כל כל מהר אני חושב שעברנו את מהירות האור.
1:26:51
אני לא יודע אם אני יוכל להגיע לאותה מהירות שוב.
1:26:53
החזיקי חזק.
1:27:08
נצחי את זה. נצחי את זה ,אודרה.
1:27:12
נצחי את זה. נצחי את זה.
1:27:22
קדימה.
1:27:38
-ביל? -כן.
1:27:39
-מה אנחנו עושים? -זה בסדר, החזיקי חזק.
1:27:43
החזיקי חזק, זה בסדר.