:42:02
לבארטון. מי ייתן והבידור"
הקטן הזה
:42:06
יבדר אותך בשהייתך"
".בין הפלישתים. בן
:42:15
אם אעצום את עיניי, אוכל כמעט
.להריח את עצי האלון
:42:20
.זה שומן עוף, ביל
:42:23
.חוש הריח שלי הופך לי לנשי
.שקרן ורמאי
:42:28
בכל זאת, עליי לומר שלא
הרגשתי שלווה כזאת
:42:31
.מאז הימים הפוריים הגדולים
?גם אתה חושב כך, בארטון
:42:37
?כתיבה אינה שלווה
:42:44
,למען האמת
:42:46
.לא, ביל
:42:50
לא. תמיד חשבתי שכתיבה
.מגיעה מכאב פנימי גדול
:42:55
אולי זה כאב שנובע מהמחשה
שאדם חייב לעזור לחברו
:43:01
כדי איכשהו לעזור
.להקל את הסבל
:43:05
.אולי זה כאב אישי
:43:08
בכל מקרה, איני מאמין שעבודה
.טובה אפשרית בלעדיו
:43:14
ובכן, אני, אני סתם נהנה
.להמציא דברים
:43:18
.כן, אדוני. בריחה
:43:21
כשאיני מצליח לכתוב
,ובורח מעצמי
:43:25
אני רוצה לכרות לעצמי את הראש
ולרוץ בצרחות ברחובות
:43:28
.עם ביציי בדלי של מלקט פירות
:43:32
.זה יעזור לפעמים
.זה לא עוזר לכלום, ביל-
:43:35
זה נכון. מעולם לא ראיתי
.שזה עזר לכתיבתי
:43:38
?כתיבתך
:43:40
בן, האם שמעת על סיפור
?אמו של שלמה
:43:44
.בארטון, כדאי שתקרא את זה
:43:45
אני חושבת שזה הטוב ביותר של
.ביל, או בין הטובים שלו
:43:49
אז כעת אני אמור להתגלגל
?כמו כלבה ושיגרדו לי בבטן
:43:52
.תראו
:43:53
אולי זה לא ענייני, אבל אינך
...חושב שאדם בעל כישרון כשלך
:43:58
?שחובתך הראשון היא למתת שלך