:58:01
.[קריין זכר] פדיה איז, מרגיע את הגרון
:58:03
פעולה מהירה ועדינה...
קול
:58:09
לא אכפת לי מה הם אומרים,
הדבר הזה שבור.
:58:19
.תוריך אותן
:58:24
.אני לא רוצה אותם על השולחן שלי
:58:31
ראיתי מה היה במגירה של השולחן
כתיבה שלך כשניקיתי אותו
:58:34
?יש לך משהו שאתה רוצה להתוודות עליו
:58:39
הממ?
תליון הדבורה
:58:43
?למה אתה כל הזמן לוקח אותו
:58:49
.זה היה של סבתא
:58:51
אתה יודע, מה אם זה היה שבור?
אתה יודע שאני אהיה עצובה
:58:56
.את תבכי כי את כל כך מתגעגעת לסבתא
:59:00
.נכון
:59:06
יש אנשים שחושבים שהם איבדו דברים
:59:11
והם בעצם לא איבדו אותם
הם פשוט זזו
:59:15
?נו, אז היזזת את תליון הדבורה?
:59:25
.אל תתרגזי
:59:27
?אז, מי הזיז את זה הפעם
:59:29
אולי מישהו נכנס לבית שלנו,
לקח את תליון הדבורה מהארון שלי...
:59:33
.ושם אתה זה באופן יפה במגירה שלך
:59:36
אולי. [אנחה]
אלוהים, אני כל כך עייפה, קול.
:59:40
.אני עייפה בגוף שלי, אני עייפה במחשבה שלי
:59:42
.אני... עיפה בלב שלי
:59:45
.אני צריכה קצת עזרה
:59:47
אתה יודע, אני לא יודעת אם שמת לב, אבל המשפחה
הקטנה שלנו לא עובדת טוב.
:59:51
,אני מתכוונת, אני התפללתי
:59:53
.אבל אני בטח לא מתפללת נכון
:59:56
.נראה שרק נצטרך להיענות לתפילו אחד של השני