1:32:00
...כשמצאתי את הבן שלי
1:32:03
הוא שכב...
באמצע הרחוב
1:32:17
טבלתי את הידיים שלי בדם
וליקקתי אותן
1:32:21
בגלל שזה היה שלי
1:32:26
בעלי חיים מלקקים
?את התינוקות שלהם, נכון
1:32:31
אני לא נגעלת מהבן שלי
1:32:35
את לא יודעת איך זה
1:32:41
...בכלי קודש עשוי זכוכית וטופז
1:32:45
אני אשים את האדמה...
שספוגה בדם שלו
1:32:56
תמשיכי ללוש
1:32:58
העצבות תעבור לידיים שלך
1:33:00
תעבדי, את חייבת לעבוד
1:33:05
?אתה לא שם לב שאני מצוננת
לא , זה בסדר
1:33:08
בוא הנה
אתה לא אמור להיות כאן
1:33:13
שלום
1:33:14
יש לי זר פרחים
לאגרידו והומה רוז'ו
1:33:16
?באמת
כן, תחתמי כאן בבקשה
1:33:19
?אתה בטוח שזה בשביל אגרידו
כן ,ככה כתוב
1:33:24
כאן
1:33:25
אתה יודע למה קוראים לי
?אגרידו
1:33:28
תמיד ניסיתי
לעשות לאנשים את החיים נעימים
1:33:31
בסדר
1:33:38
אגרידו והומה היקרות"
1:33:39
אני בורחת שוב
...בלי להגיד שלום
1:33:42
למרות שאני יודעת
"כמה את אוהבת להפרד, אגרידו
1:33:44
המצב עם ההורים של רוזה
הוא בלתי נסבל
1:33:48
הסבתא מפחדת ששריטה
תדביק אותה במחלה
1:33:51
אני לוקחת את אסטבן למקום
שבו הוא לא יהיה מוקף עוינות
1:33:55
אגרידו, את יודעת
כמה אני אוהבת אותך
1:33:58
תשמרי על עצמך ועל הומה