1:01:01
הוא אומן ע"י זורג
לחקות כל תנועה שלי..
1:01:11
-באז!
-היתה לי הרגשה שזה אתה.
1:01:13
אבל לוקח זמן עד שהראש
קולט מסר מהתחת.
1:01:17
שמישהו יסביר לי מה קורה פה?
1:01:19
-זה בסדר, "ספייס ריינג'ר".
זה חוק 546.
1:01:23
-אתה ממתכוון ש...?
-כן.
1:01:25
-והוא...?
-כן.
1:01:29
הוד מעלתך.
1:01:31
וודי אתה בסכנה,
חייבים לעזוב עכשיו!
1:01:33
-אל מוכר אותך
למוזיאון צעצועים ביפן.
1:01:36
אני יודע, זה בסדר, באז.
1:01:38
אני רוצה ללכת.
-מה?
1:01:40
-השתגעת?
-העיניין הוא,
1:01:42
אני בובת וודי שריף נדירה
וזאת החבודה שלי.
1:01:46
-ןןדי, על מה אתה מדבר?
-על מה אני מדבר?
1:01:49
"החבורה של וודי".
תוכנית טלוויזיה מדליקה ואני כיכבתי בה.
1:01:53
תראו! זה אני, תראו!
1:01:56
-זה משגע אותי.
-באז, זו היתה תופעי במידה עולמית
1:01:59
והיו המון מוצרים,והם נמכרו...
1:02:01
אתה רואה, פטיפון ויו-יו...
1:02:04
- באז, הייתי יו-יו!
-היית?
1:02:07
וודי, תפסיק לקשקש ובוא נלך.
1:02:08
באז.
1:02:11
אני לא יכול.
אני לא יכול לנטוש את החבר'ה האלה.
1:02:15
הם זקוקים כדי להתקבל למוזיאון.
1:02:17
בילעדי הם יחזרו לחזור לאיחסון
ואולי אפילו לנצח.
1:02:21
וודי, אתה לא מוצר אספנות,
אתה צעצוע של ילד.
1:02:25
אתה צעצוע!
1:02:27
עד מתי?
עוד קרע אחד ואנדי יפסיק לשחק בי.
1:02:31
ומה אעשה אז, באז?
ספר לי.
1:02:34
אי שם בתוך הריפוד שלך
ישנו צעצוע שלימד אותי
1:02:36
שהחיים שווים רק אם
אתה נאהב ע"י ילד.
1:02:40
ואני עשיתי את כל הדרך הזאת
על-מנת להציל אותך.
1:02:43
בגלל שאני מאמין בך.
1:02:45
אז בזבזת את זמנך.
1:02:53
-בואו נלך חבר'ה.
-מה עם וודי?
1:02:57
הוא לא בא איתנו.