:51:00
.סלח לנו, מרטי. -כמובן
:51:07
.יפה מאוד, לוק. יפה מאוד
.אל תגיד לי יפה מאוד-
:51:12
אני רוצה לדעת בדיוק מה קרה
.לוויל בקפורד באותו לילה
:51:15
.את האמת
:51:17
לתאום הנפש שלך יש זכות
?לדעת את האמת. נכון, קיילב
:51:28
השותף שלך גנב
.את הספר והמפתח שלי
:51:31
.לכן ביקשתי לשאול את שלך
:51:33
נכנסתי לחדר הטקסים
...והוא צילם הכל
:51:36
פרצת למכונית שלי, גנבת את
.המפתח והספר... -ניסיתי לעצרו
:51:40
אני רוצה את המצלמה, הרשמקול
.ואת הדברים שלי, עכשיו
:51:43
.הנה המפתח שלך, טוב? קח אותו
:51:46
.הספר שלך אצלי, אבל לא כאן
.נוכל לקחת אותו בפעם אחרת
:51:49
.יודע מה? תן לי את המפתח
.אתן לך את המפתח-
:51:52
.ונלך לקחת את הספר ביחד
...לא תגלה דבר. -הירגע
:51:55
לא אספר דבר, לא יקרה לך כלום
.והכל יהיה בסדר
:51:59
?ואם איני יכול לעשות זאת
:52:15
...!עזוב אותי
:52:17
...!לא
:52:26
.הוא נפל
:52:28
.הוא שבר את מפרקתו
:52:34
.לא יכולתי לעשות דבר
?לא יכולת לעשות דבר-
:52:36
.יכולת להזעיק משטרה, קיילב
.כלום? ויל מת
:52:40
,לא פנינו למשטרה
.כי ידענו לאן זה יוביל
:52:44
,העתיד של קיילב
,תקוותי המקצועית
:52:46
,חובתנו המוסרית לגולגולות
.הכל היה נהרס בגלל תאונה
:52:51
,לקחנו את התאונה הזו
.ועשינו ממנה התאבדות
:52:54
,אל תשכח שוויל פרץ למכונית
...הוא גנב