1:11:02
.ונשארתי עם מחר ב-08:15
זה בסדר,
1:11:05
רק שאיני מוכנה
כפי שהייתי רוצה. -אני מצטער.
1:11:08
לא עשית את זה בכוונה.
1:11:12
רק שאיני רוצה שיתאכזב.
-אולי נעבור על חלק מזה ביחד?
1:11:16
באמת? -אני עומד על כך.
1:11:18
אלא אם כן, את עייפה.
1:11:20
לא, אני לא עייפה.
-כן, אני רואה.
1:11:26
אני מעבר לעייפות. הפסקתי
לישון מאז שהתחלתי לעבוד כאן.
1:11:32
באמת? -כן, משונה, אני...
"איך לומר את זה?"
1:11:37
את לא מרגישה כאן בבית.
-לא, אני לא. עדיין לא.
1:11:46
וחוץ מזה, אני כועסת,
שאני עומדת לחלות.
1:11:48
אני אף פעם לא חולה.
אולי לא תשב קרוב אליי.
1:11:52
אני מוכן להסתכן.
מאיפה נתחיל?
1:11:55
גרבונים מהדקי ישבן,
מה את אומרת? -בסדר.
1:11:58
אישית, אני חושב
שהם עושים את העבודה.
1:12:00
לבשת גרבונים מהדקי ישבן?
1:12:05
הכנסת זוג לקופסה הוורודה?
1:12:07
ברצינות? -כן.
-אתה ממש מפתיע.
1:12:12
.לא, לא, זאת מחמאה
זה מוצא חן בעיניי.
1:12:16
ואיך נראית בהם? -מדליק.
1:12:21
בתי והחבר שלה נכנסו
כשהם היו עליי...
1:12:25
ומה אמרו כשראו אותך
בגרבונים?
1:12:28
אני חושב שראשית הבחינו
בחזיית הפלא בטורקיז.
1:12:30
וכמובן, בלק על אצבעות
הידיים והרגליים.
1:12:56
השמלה שבחרת איומה.
אני לא יוצאת.
1:12:59
זה לא יכול להיות נורא כל-כך.
בואי, תצאי.