2:10:07
לדיוויד מעולם לא היה יום-הולדת
.כי הוא מעולם לא נולד
2:10:11
.אז הם אפו עוגה והדליקו נרות
2:10:14
.עכשיו תביע משאלה-
.היא כבר התגשמה-
2:10:23
ואכן, האור בחלונות
.כבר החלל התעמעם
2:10:26
דיוויד סגר את הווילונות מבלי
.שהיה צורך לבקש זאת ממנו
2:10:39
.כדאי שאשכיב אותך במיטה
2:10:43
.כמה מוזר
2:10:49
.כמה מרתק
2:10:55
אני בקושי מסוגלת להחזיק
.את העיניים פקוחות
2:10:59
.אני לא יודעת מה קרה לי
2:11:07
.איזה יום יפה פה
2:11:12
.אני אוהבת אותך, דיוויד
2:11:20
.אני באמת אוהבת אותך
2:11:24
.תמיד אהבתי אותך
2:11:31
זה היה הרגע האינסופי
.שלו הוא חיכה
2:11:36
והרגע חלף שכן מוניקה הייתה
.שקועה בשינה עמוקה
2:11:43
.יותר משינה בלבד
2:11:46
,אם יטלטל אותה
.היא לעולם לא תתעורר
2:11:54
.אז גם דיוויד נרדם
2:11:57
,ולראשונה בחייו