1:35:05
לא שמעתי מטד ברוטיגן שוב.
1:35:09
לא שלא חשבתי עליו.
תמיד חשבתי.
1:35:14
ותמיד אחשוב.
1:35:17
בגלל שהקיץ ההוא היה
האחרון של ילדותי.
1:35:23
ולמרות שלא ראיתי שוב מה אנשים חושבים,
1:35:28
הייתה מתנה נצחית שהוא השאיר לי.
1:35:33
מה שטד עשה היה לפקוח את עיניי,
1:35:38
ולתת לעתיד להיכנס.
1:35:43
לא הייתי מפסיד רגע מזה.
1:35:47
לא בשביל כל העולם.
1:36:08
סרט זה מוקדש לפיאוטר סובוסינסקי. (1958-2001)
לזכר צלם-קולנוע גדול, יוצר, אמן וחבר.