:30:01
פעם הכרתי ליידי צעירה בלונדון.
:30:06
טוב, היא לא היתה בדיוק ליידי,
אבל ללא ספק נשית.
:30:12
לא מעודנת, כמוך, כמובן.
:30:15
אבל היא היתה, הו, אלוהים, ככה...
מה המונח המדויק ?
:30:21
בחורה רבת תושיה.
מקסימה, שופעת חיים.
:30:25
לא נכון יהיה לקרוא לה קלת דעת,
כי קלה היא לא היתה.
:30:32
מרי אן, כך קראו לה.
:30:35
היא היתה עקרה, דבר שהפך
את המקצוע שבחרה, לפשוט יותר.
:30:41
זה היה סיפור עצוב,
הסיבה למצבה.
:30:45
ניתוח בחדר אחורי עלוב
ליד נמל לונדון. סיפור עצוב.
:30:50
בילינו חודש ימים ביחד.
:30:52
היא גנבה את לבי...
:30:55
שלא היה נורא כ"כ,
אלמלא גנבה גם את כל כספי.
:30:59
אין לי בעיה להודות בזה...
:31:02
אבל עדיין, שילמתי לה סכום נאה
בעבור העונג של חברתה...
:31:08
ובכל זאת, בוקר אחד היא קמה,
והסתלקה עם כל רכושי עלי אדמות.
:31:13
היית מאמינה ?
:31:16
-איום ונורא...
-מה אמרת ?
:31:19
אמרתי שזה איום ונורא,
סיפור גורלך המר.
:31:25
באמת איום ונורא.
:31:29
הכי איום ונורא.
:31:32
זה לא רומם את רוחי אח"כ,
:31:35
לשמוע שהיא עשתה
את זה לעשרות מלחים לפניי.
:31:41
כפי שאמרתי, מרי אן היתה
בחורת רבת תושייה, לא ליידי...
:31:47
כמוך.
:31:55
הו, מה יש לנו כאן, מיס ליליאן ?
:31:59
נראה שנפרם לך חוט.