:21:01
.אבל שמעתי אותך לפני רגע
:21:05
.אין צורך להתבייש בזה, י קירה
:21:07
.אני לא. אילו בכיתי
הייתי מספרת לך
:21:10
? באמת. אני דמיינתי את זה
:21:12
.לא, זה היה הילד ההוא
:21:15
.איזה ילד?
-וי קטור
:21:19
?מיהו וי קטור
:21:21
.הילד שהיה פה לפני רגע
:21:23
אמרתי לו שיניח לי ללמוד
:21:25
.אבל הוא לא הפסי ק לבכות
:21:27
.אני חושבת שהוא סתם מפונ ק
:21:30
.הוא אמר שעלינו
לעזוב את הבית
:21:32
? האמנם
:21:34
? למה הוא בכה
:21:35
.כי הוא לא אוהב את הבית
אבל הוא נאלץ לגור פה
:21:38
...אביו פסנתרן ו
:21:40
.אביו פסנתרן, מה ?
-כן
:21:42
.כבר אמרתי לו שאסור לו
לנגוע בפסנתר
:21:45
?אסור לו, נכון אמא
:21:48
? אז דיברת גם עם אביו
:21:50
.לא, ר ק עם וי קטור
:21:52
.אביו עם כל האחרים במסדרון
:21:54
.כרגע באתי מהמסדרון
ואין שם אף אחד
:21:58
.הם בטח עלו למעלה.
הם סו קרים את הבית
:22:00
!די, אן, זה מספי ק
:22:04
!אז למה בכית?
-זה היה וי קטור
:22:07
.ואיפה הוא עכשיו ?
-הוא יצא משם
:22:09
...תואילי להגיד לי איך ילד
:22:11
?יכול להיכנס ולצאת מהחדר הזה
אם הוא נעול
:22:18
!חשבתי שהסברתי את עצמי היטב
:22:21
.אסור לפתוח אף דלת
לפני שנועלים את ה קודמת
:22:24
? כל כך קשה להבין את זה
:22:27
.הבית הזה הוא כמו אונייה
:22:28
,צריך להגביל את האור
כאילו היה מים
:22:30
.על ידי פתיחה וסגירה
של הדלתות
:22:33
!חייהם של ילדיי בסכנה
:22:35
!אבל, גברתי, אני...
-אל תתווכחי אתי! ש קט
:22:39
?מי מכם נכנס אחרון לחדר ההוא
:22:42
? לידיה
:22:45
.אין לה מפתח, כבר אמרתי לך
:22:48
.אז נשארת ר ק את
:22:50
.אבל אני הייתי כל הזמן
במסדרון
:22:52
.ואז יצאתי לגינה.
את ראית אותי במו עינייך
:22:54
!אני מ קווה שאת לא רומזת
שזו הייתי אני
:22:58
...את חושבת שלא הייתי שמה לב
לדבר כזה