:24:01
,קיווינו שאולי נוכל לעלות על מטוס
.שאולי נוכל לקנות את דרכנו למטוס
:24:07
אני זוכר שלאבא שלי היו
,את כל המזומנים האלו
:24:09
למרות שמזומנים היו
.חסרי תועלת לגמרי
:24:14
ל-20,000 אנשים אחרים היה
.את אותו הרעיון
:24:19
.ההמון געש
:24:22
.איבדתי את אחיזתי בידה של אחותי
:24:26
.אני זוכר שהאדמה הייתה רכה
:24:31
הסתכלתי למטה וראיתי שאני עומד
.על כל האנשים הללו
:24:35
.כמו על שטיח
...אנשים שנפלו ו
:24:39
.איפה-שהוא בהמון היו מזוהמים
.זה התפשט במהירות
:24:43
.אף אחד לא יכל לרוץ
.כל מה שיכולת לעשות היה לטפס
:24:47
.לטפס על עוד אנשים
.אז זה מה שעשיתי. טיפסתי
:24:50
.והגעתי לפיסגת העירבוביה הזו
:24:55
אם היית מסתכל למטה, לא יכולת לדעת
.מי מהפרצופים מזוהם ומי לא
:25:00
.אז ראיתי את אבי
.לא את אימי או אחותי
:25:04
.אבי
:25:08
...הפנים שלו
:25:13
.סלינה צודקת
.אתה צריך להיות אסיר תודה
:25:17
.אין לנו זמן לחזור לחנות לפני שיחשיך
.נצטרך להישאר כאן הלילה
:25:24
.החדר שלי נמצא למעלה
.שניכם יכולים לקבל אותו
:25:27
.לא, כולנו נישן באותו החדר
.ככה בטוח יותר