:21:00
נד היה אוהב את זה
:21:04
אני חושב שהרגתי ברווז
:21:10
אני רק ניסיתי לאכיל אותו
:21:12
?מה זה שם צף לידו
:21:15
?זה הלחם של אימך
:21:17
לא היית צריך לזרוק את כל
הלחם זה היה הורג אותי
:21:21
אתה זה שזרק את הכיכר לחם
? הגדול הזה על הברווזים
:21:24
כן, הוא זרק,אבל עכשיו
עצרתי אותו
:21:27
אתה יודע, ילדים יהיו ילדים
:21:29
אז הוא הרג אותו
:21:30
לא, מצטער,לא הבנת אותי
הברווז היה כבר מת
:21:33
הוא רק זרק את הכיכר
...להטביע את הגופה
:21:36
בגלל שמגאן פה נהייתה עצובה...
:21:41
מרקס לא היה הורג את הברווז
?נכון
:21:44
לא, אני אוהב ברווזים הם
אהובים עליי במקום
השני אחי דולפינים
:21:48
הם יכולים להרוג כרישים
עם האף שלהם
:21:53
אני צריך ללכת למשוך את זה
:21:55
תקשיב, אני מקווה שזה
לא משהו מדביק
:22:00
אני חושב ששיחקנו אותה, חבר
:22:03
טוב, ממלא
:22:08
?מרקס
:22:14
אמא
:22:25
באותו יום, הברווז שמת
שבו הכל התחיל
:22:30
הבלוק הזה יוביל אותנו לבפנים
ואני לא אמרתי לו לא
:22:34
לאחר מכן, אני הבנתי שאין שום דרך
...שאני קצת עצבני רק אז
:22:38
בגלל שרק אז לא ידעתי שיש...
משהו בשביל להיות עצבני
:22:42
ואז שמתי את המפתח
...במנעול, פתחתי את הדלת
:22:47
וחלק חדש של החיים התחיל
:22:49
!באנג
:22:56
אלוהים
:22:58
אלוהים