1:27:19
...אני הולך לארוחת ערב עם אשתי
1:27:24
.ההורים שלה
1:27:28
.ובסוף השבוע הזה,
אני הולך לראות סירה
1:27:40
.וביום שני,
אני חוזר לפה כדי לעבוד
1:27:47
...ואז
1:27:50
...באורח פלא כל ה
1:27:54
...היום המדהים הזה איכשהו פשוט
1:27:57
.הופך לזיכרון
1:28:02
.זה כמו שאתה הולך לחוף הים,
יורד למים
1:28:05
.זה קצת קר.
אתה לא בטוח אם אתה רוצה להיכנס
1:28:10
. יש ילדה יפה
שעומדת לידך
1:28:13
.גם היא לא רוצה להיכנס למים גם.
היא רואה אותך
1:28:16
...ואתה יודע
1:28:18
...אם אתה רק תשאל אותה
את שמה
1:28:24
.אתה תעזוב איתה
1:28:27
...תשכח את חיך,
מי שבאת איתו
1:28:33
.ותעזוב את החוף איתה
1:28:38
...ואחרי היום הזה
1:28:42
.אתה תזכור אותה
1:28:45
.לא כל יום, כל שבוע
1:28:51
. היא תחזור אליך
1:28:55
...זה הזיכרון
1:28:58
...של חיים אחרים