:26:02
תסתכל על זה ככה.
:26:03
אתה הולך לסרט,
אתה לא יכול לנהל שיחה.
:26:07
אתה יוצא לכוס קפה,
תמיד יש הפוגה.
:26:09
ככה אם יש הפוגה,
לפחות העלים שלי נגרפים.
:26:14
כן, טוב, את מתכוננת
לעשות את כל זה באופן ידני?
:26:17
כן. אבא שלי אומר
שזה מפתח משמעת עצמית.
:26:20
זה מה שאנשים תמיד אומרים
שהם רוצים שתעשי משהו בחינם.
:26:28
יש לי רעיון יותר טוב.
:26:41
תפסיק את זה!
:26:44
עצור! אתה אמור
לעזור לי.
:26:46
- מצטער.
- טפשון.
:26:48
אז לאיפה עברת
אחרי זה?
:26:50
שהייתי בת 15,
עזבנו את קראקס ועברנו ללונדון.
:26:53
בדיוק שהתחלתי לעשות חברים,
הועברנו לכאן.
:26:56
וואו, את היית בכל מקום.
:26:58
אבא שלי לקח אותנו ללגולנד פעם.
היה שם את הטאז מהל ומגדל אייפל.
:27:03
אל תרגיש רע.
לפחות לך יש מקום לקרוא לו בית.
:27:06
כן, אני משער, אבל זה בטח
די מגניב להיות הבת של הקונסול.
:27:10
זה עושה אותך, כמו, בת מלוכה,
הלא כן?
:27:12
נכון. משרתים אותי
מכף רגל ועד ראש.
:27:18
אני רוצה לתפוס
את הכלב שעושה את זה.
:27:21
התכוונתי לעשות לנו
קאפוצינו קפוא.
:27:23
קאפוצינו? אנחנו לא צריכים
לצבוע את הבית או לשטוף את האוטו קודם?
:27:27
לא!
:27:29
הנה, הנה, אני אעשה את זה.
:27:32
אני אסיים כאן
ואת תתחילי עם הקפאין.
:27:35
- באמת?
- כן.
:27:37
נהדר. אולי עדיין יהיה
לנו זמן לשחייה.
:27:40
- כן?
- מה השעה?
:27:41
אני לא יודע.
:27:43
לא, אני כן יודע. חכי.
השעה...
:27:46
16:57.
:27:48
מה שזה אומר.
:27:49
נכון.
אני כבר חוזרת.
:27:54
קצת קפה, קצת שחייה.
:27:57
על זה אני מדבר.