:02:19
...אמילי דארו לא הייתה רק רופאה
:02:22
...וכבוד למקצוע הרפואה
:02:25
.היא הייתה רופאה וכבוד למין האנושי
:02:30
...אלו שהכירו אותה השתנו בגללה
:02:33
קיבלו השראה
מהמחויבות שלה לתת
:02:35
...פשוטו כמשמעו מעצמה
:02:38
...וזו הסיבה שבגללה התאספנו היום
:02:41
...בכדי להלל את
,החיים המיוחדים האלו
:02:45
...לא כאלו שנלקחו מאיתנו
:02:48
.אלא שניתנו לנו
:02:50
...מעמיתיה לאוניברסיטה
:02:53
...עד לחוליה הצעירים כאן
:02:56
במחלקה האונקולוגית לריפוי ילדים
...של בית החולים ממוריאל בשיקאגו
:03:00
.היא תחסר בצורה קשה
:03:05
נאמר לנו בבית ספר לרפואה שפניו
...של רופא בחדר מיון
:03:08
זה הדבר האחרון שאנשים
.רוצים לראות בימיי חייהם
:03:12
ניסיתי לשמר את הזיכרון של של
.זוג עניים מפוחדות שנועצות בי מבט
:03:16
אבל אני לא יודע מה
.אמילי ראתה
:03:20
.איזו דמות היא לקחה איתה
:03:22
...האם היו פנים של חמלה
:03:25
או שהיא מתה בעולם של
.תוהו ובוהו
:03:28
...ואני לא יודע את זה
:03:31
.וזה רודף אותי
:03:33
...הצוללנים בדקו בתוך המים אדוני
.לא נשאר אף אחד בחיים
:03:37
?אז היכן היא
?היכן הגופה שלה
:03:40
,אנחנו סורקים את החוף
...ואת הג'ונגל עכשיו
:03:42
,אבל האוטובוס נמצא
.מתחת ל-10 מטרים של מים
:03:44
הנהר זורם במהירות של
.17-מיילים אדוני
:03:47
.אתה לא יכול לעשות כלום
:03:49
.בבקשה, לך הביתה
:03:53
!אני לא הולך לשום מקום
:03:55
.עד שזה יסתיים
:03:58
,אני מבטיח לך אדוני
.זה נגמר