:26:00
.לא, לא, לא
.זה בסדר
:26:02
לא נראה לי שישנם מתנקשים
.המחכים למעלה
:26:06
.אני אתחרה בך
:26:30
...פרידה
:26:33
?איך נפצעת
:26:36
.אני לא יכולה לספר לך יותר
:26:39
,נחתכתי, נשברתי ונשברתי מחדש
.כל כך הרבה פעמים
:26:43
.אני כמו פאזל
:26:45
וכל הניתוחים
גרמו לנזק חמור יותר
:26:48
,מזה של התאונה
.לפי מה שידוע לי
:26:50
.הכל כואב
:26:52
...אבל הרגל
.הרגל זה הגרוע מכל
:27:03
.אבל אני בסדר
:27:07
,בסוף היום
:27:08
אנחנו יכולים להמשיך הרבה מעבר
.למה שאנחנו חושבים שאנו יכולים
:27:13
...זה מה שאהבתי בציורים שלך
:27:16
.שהם נוסעים את ההודעה הזו
:27:18
אמרת שלאף-אחד לא יהיה
,אכפת מהם
:27:20
...אבל אני חושבת שאתה טועה
:27:22
בגלל שהציורים שלך מבטאים
...את כל מה שהאחרים מרגישים
:27:27
.שהם בעצמך בסבל
:27:30
.אולי
:27:34
...ליאון
:27:35
.ספר לי על ילדיך
:27:38
.ילדיי
:27:40
אנחנו יודעים שאחת הבנות נרצחה
.וכך גם בן אחד
:27:45
חשבנו שהשאר
.עדיין חיים בכלא
:27:49
...אבל מכתב הגיע
:27:51
.גם הוא הוצא להורג
:27:52
.כולם מתים
:27:54
..דנתי את משפחתי למוות
:27:58
.כפי שאני נידון למוות
:27:59
.אל תגיד זאת