:35:00
היא אמרה זאת שוב, שהיא התקשרה לשוטרים.
:35:03
אם השוטרים היו בדרך,
אתה באמת חושב שהייתי נשאר כאן?
:35:05
טוב, בסדר.מצוין, נפלא.
אנחנו מאמינים לך.
:35:08
איך אנחנו נכנסים לחדר הזה?
:35:17
מה מצחיק בזה?
:35:20
החרא הזה מצחיק אותך?
:35:22
בזבזתי את ה-12 השנים האחרונות
בבניית החדרים האלה...
:35:25
...כדי להרחיק אנשים כמונו.
:35:27
הכל אירוני ומשעשע, טוב?
עכשיו, איך אנחנו נכנסים?
:35:34
אנחנו לא.
:35:36
אתה לא יכול להיכנס לחדר החירום.
:35:38
זאת כל הבעיה.
אנחנו חייבים לגרום לה לצאת.
:35:42
ולמה שהיא תעשה את זה?
:35:45
אני לא יודע.
:35:47
אבל כשהיא תצא,
היא לא תוכל לצאת מהבית הזה.
:35:51
אנחנו שומרים אותה כאן,
אנחנו שומרים אותה בשקט במשך עשרים דקות...
:35:55
... ואני לא צריך עזרה
מג'ו פשי
:35:59
הן רוצות להתבצר בבית? בסדר.
:36:01
אנחנו יכולים להפוך את היציאה מהבית לבלתי אפשרית.
:36:07
ולמה שהן בכלל יצאו מלכתחילה?
:36:12
אני עובד על זה.
:36:22
- את בסדר?
- כן.
:36:27
מרחב קטן?
:36:29
אני בסדר.
:36:32
- את לא יכולה להתעלף.
- אני יודעת.
:36:33
- אני מתכוונת לזה.
- אני לא.
:36:38
את יודעת,
אנשים כבר לא נקברים חיים.
:36:43
אני משערת שזה קרה כל הזמן.
:36:46
באמת?
:36:48
כן, קראתי על זה.
:36:50
ומתי זה קרה כל הזמן?
:36:55
לפני עשרים, שלושים שנה.