:26:06
זה היה מספיק. הייתי צריך לספר לאיילין
.שנורין צריכה את הכסף שלנו
:26:11
ולא משנה כמה לא נעים
...זה הולך להיות
:26:14
...זה לא יכול להשתוות
.לסטיה שעתה חוויתי
:26:17
.היי
:26:20
.היי
:26:23
.אני הולך להתקלח
:26:25
חכה. אתה לא חושב שאתה צריך לספר
?לי מה קרה בבית ההוא
:26:30
?מה
:26:36
.אמרת שתראה את הבית
:26:40
.הבית ההוא
.כן, ראיתי אותו
:26:44
.הוא היה נהדר. נהדר-
.הו, אלוהים-
:26:48
.אני כל כך שמחה שאהבת אותו
:26:52
.בגלל שעשיתי משהו רע
:26:55
,אני אפילו לא מאמינה שעשיתי את זה
.אבל נתתי הצעה
:26:59
?למה את מתכוונת-
.אני יודעת. זה נראה כל כך אימפולסיבי-
:27:03
,אבל אני כל כך אהבתי את הבית
...ואתה גם, אז
:27:08
?$מה עם ה-30,000-
!זה נעלם-
:27:12
.הכל. במסמך שמופקד בידי צד שלישי
. ואנחנו נדע מחר אם הם הסכימו להצעה
:27:17
זה לא מרגש? הכל
.קורה בדיוק כמו שתכננו
:27:22
?אתה לא נרגש
:27:25
.כן-
.אתה לא נראה נרגש-
:27:28
.אני בהלם שמחה
:27:33
.דאפ! עזבת אותי שם
:27:35
אמרת שהוא לא בבית
.בלילות ראשון
:27:38
.ניסיתי להזהיר אותך,אבל כבר נכנסת
?מה קרה
:27:41
.כלום. ממש כלום לא קרה
:27:45
,אם כלום לא קרה
?למה את כל כך כועס
:27:48
.אליין הגישה הצעה על הבית הזה
.אם הם יסכימו, הכסף שלנו הלך
:27:53
מצטער, נורין. מקווה שתאהבי"
." "לעבוד "בדיירי קווין
:27:56
מר וורנר רוצה לראות אותך
.במשרד שלו
:27:59
.תודה, לורטה