:40:01
.אולי לא היה לו טעם
:40:03
.תודה
:40:05
.גברת פרנקל
:40:07
...האיש פחד
:40:09
לתת לנו להמשיך להתחבא
בחווה שלו
:40:12
אבל הוא הסכים לקחת אותנו
.למקום מרוחק יותר
:40:16
אבל
:40:18
.בדרך הוא נעצר בנקודת בדיקה
:40:22
...כשהחיילים מצאו אותנו בתוך החציר
:40:25
אחד מהם ניסה לקחת את הבן שלי
.מהידיים שלי
:40:31
...הוא התחיל לבכות
...אז אני החזקתי אותו חזק
:40:35
,לא כדי להתנגד לחייל
...אלא פשוט, פשוט
:40:39
.להבטיח לבני שאני שם
:40:43
.אבל.. הסמל נהיה עצבני
:40:49
...הוא תקע את הקידון שלו
:40:52
...בחזה של הבן שלי
:40:54
.והרים אותו, משופד על זה
:40:58
.הבן שלי היה בן שלוש
:41:01
הוא.. הוא החזיק אותו כך שהדם שניתז
.ממנו זלג על פניי
:41:10
.החיילים צחקו
:41:14
וכשהדם פסק הסמל דחף
...את הבן שלי
:41:21
...מהקידון שלו ואמר
:41:26
".הנה, אתה יכול לקחת אותו עכשיו"
:41:32
?ומה עשית
:41:34
?מה אתה מנסה לאמר
:41:36
מה עשית כשהסמל הרג
?את הבן שלך
:41:38
?מה הוא יכל לעשות
:41:40
?!מה הוא יכל לעשות
:41:42
!הסמל הרג את הבן שלו
?!מה הוא יכל לעשות
:41:45
,הוא יכל לקפוץ עליו, לעקור לו את העניינים
...לקחת את הקידון שלו
:41:49
.הם היו יורים בו במקום
.הוא היה מת תוך שתי שניות
:41:52
?מי אתה שתשפוט
:41:53
.אז הוא מת, ביל דיל
!הוא גרוע ממת עכשיו. הוא חתיכת חרא
:41:58
.אוקיי, זהו זה, אתה חוזר לבית משפט-
?מה הוא יכל לעשות-