1:22:02
זה זמן שנעבור
.חזרה ללונדון
1:22:10
.אני מתגעגעת ללונדון
1:22:14
.אני מתגעגעת לחיים לונדונים
1:22:18
.זה לא את מדברת, וירג'יניה
1:22:21
...זה חלק ממחלתך -
!זו אני, זה הקול שלי -
1:22:25
...לא את -
...זה שלי, רק שלי -
1:22:27
.זה קול שאת שומעת -
.זה לא! זה שלי -
1:22:31
.אני מתה בעיר הזו
1:22:38
אם היית חושבת בבהירות, וירג'יניה
.היית זוכרת שלונדון הביאה אותך לתחתית
1:22:42
?אם הייתי חושבת בבהירות
1:22:48
...אם הייתי חושבת בבהירות -
.הובאת לריצ'מונד כדי שיהיה לך שקט נפשי -
1:22:53
,אם הייתי חושבת בבהירות
:לאונרד, הייתי אומרת לך
1:22:56
...שאני נאבקת לבד
1:22:58
באפילה, עמוק באפילה
...ורק אני יודעת
1:23:02
רק אני מבינה
.את מצבי
1:23:07
.אתה חי עם האיום, תאמר לי אתה
.אתה חי עם האיום שחיי יסתיימו
1:23:13
.לאונרד, אני חיה עם זה גם
1:23:20
.זו זכותי
1:23:22
.זו זכותו של כל אדם
1:23:24
אני לא אבחר במחנק
...המרדים של הפרברים
1:23:28
,אלא בטלטלה העזה של הבירה
!זו הבחירה שלי
1:23:33
החולה הרעה ביותר, אפילו
השפלה ביותר, צריכה שיהיה לה מילה
1:23:37
.בנוגע לטיפול בה
1:23:41
.על ידי כך היא מגדירה את האנושיות שלה
1:23:52
,הייתי רוצה, למענך, לאונרד
.להיות שמחה בשקט הזה