:02:10
אבא אף פעם לא הבין איך זה
.שיצאתי לבן כל כך ונמוך כל כך
:02:15
ברגעים הכי יפים והכי מתוקים שלנו
:02:17
הוא היה מחבק אותי וקורא לי
,"קפטיקה דה מדרה דולסה מיה"
:02:20
שזה משהו כמו
."קציצ ת חרא מתוקה שלי"
:02:23
,אני הייתי העדינות שלו
.אני הייתי הנשמה שלו
:02:27
,הוא אף פעם לא אמר לי את זה
:02:29
אבל אני ידעתי תמיד
.שאני מאכזב אותו
:02:32
כשהוא היה שואל אותי
,מי החבר הכי טוב שלי עכשיו
:02:34
,אז הייתי ממציא שם
כי לא היו לי באמת חברים בכיתה
:02:37
,ולא רציתי שהוא ידאג
...כי הוא תמיד היה הכי
:02:41
הוא היה הכי יפה
,והוא היה הכי חכם
:02:43
הוא היה המצטיין של קורס טיס
:02:45
,וכשהוא החליט לחזור בתשובה
.הוא היה התלמיד הכי חכם
:02:49
ואפילו בבית חולים
.הוא מת הכי מהר במחלקה
:02:53
,יש לי הרבה עבודה
.אני לא יודע
:02:55
.אני לא יכול, רבנו
:02:58
.אני לא יכול
:02:59
.אני מצטער
:03:02
.שלום לך
.שלום, רבנו, שלום
:03:04
שלום, מה שלומך? -אתם צלצלתם
?ואמרתם שיש פה איזה בעיה
:03:08
,בוא תגיד לי בדיוק מה הבעיה
.כי אני חייב לרוץ
:03:10
,הגלגל האחורי לא בסדר
.הוא מתנדנד
:03:30
.טוב, בוא נסדר את זה
,לא, לא עכשיו, כבודו-
:03:32
,יש לי הלוויה בעוד 10 דקות
.אנשים מחכים בחוץ
:03:34
,תוך 3 דקות אני גומר
.אתה יכול להשאיר את המת
:03:41
?אתה יכול לעזור לי
.תרים, בבקשה, קצ ת
:03:52
.זהו
:03:54
,תעשה לי טובה, אתם כל פעם באים
.מסדרים וזה שוב מתקלקל
:03:57
תישאר עד אחרי ההלוויה
.עד שנראה שהכול בסדר
:03:59
.אני לא יכול, אני לא יכול
.תעשה לי טובה-