:47:00
הימים הבאים
.המשיכו להיות מאושרים
:47:12
נינה הייתה חוזרת מהעבודה
והיינו יושבים ומדברים
:47:15
ורואים טלוויזיה ביחד
:47:17
ואוכלים ביחד
.ואפילו שותים יין ביחד
:47:21
,אבל מדי פעם
,בשתיקות הארוכות שלה
:47:24
,חשדתי שהיא עוד חושבת עליו
:47:26
.על אבינועם
:47:29
?אתה יודע מה
:47:33
,תחזור לתל אביב
:47:36
.לדרום
.אין בעיה, מאמי-
:47:39
?פתאום החלטת, אה
:47:42
.כן
:48:04
...זה ממש מגניב מה ש
:48:07
.שנייה, בבקשה
:48:16
!נינה, אני כל כך שמח שבאת
:48:20
כל כך שמח! הייתה לי תחושה
.שלא תבואי. -למה? הזמנת אותי
:48:24
...כן
:48:25
.הייתה לי תחושה כזאת
:48:27
.בסוף באתי
:48:29
.רציתי לבוא
?כי בכיתי-
:48:32
.בעיקר בגלל שבכית
:48:35
.כולם פה בגלל זה
:48:36
,בכיתי לכולם
.אחרת אף אחד לא היה בא
:48:41
אני מצטער שהפלתי עלייך
.את כל הכובד שלי בבית קפה
:48:44
.מצטער שבכיתי
...לא-
:48:51
.הנה ליהיא
?ליהיא
:48:53
?ליהיא
:48:55
.שנייה רגע, בסדר? סליחה
:48:58
!נינה
!הי. -הי, איזה יופי שהגעת-