1:02:03
למיעל גו פתחין"
1:02:07
דבחקל תפוחין"
1:02:15
אזמר בשבחין"
1:02:20
".למיעל גו פתחין"
1:02:25
רציתי שכל השמחה הזאת תיגמר
ונהיה לבד
1:02:27
,ונלך הביתה לבד
.כמו שבן ואבא
1:02:31
,לא רציתי לחזור לנינה
.לא רציתי להיות עם אימא ואיזי
1:02:46
.אבל את מאמינה לי
?נכון, אלונה
1:02:48
.כן, בטח
1:02:52
.והוא חייך
1:02:54
.ואיך שקמת, הוא נעלם
1:02:58
.הוא לא כעס, הוא רק חייך
1:03:03
,אבל הוא חייך. אם הוא חייך
?אז זה בסדר, לא
1:03:05
,אבל זה לא היה החיוך הרגיל
...זה היה מין
1:03:08
,מין חיוך מר כזה, מאוכזב
...כאילו שהוא
1:03:11
.עמד שם כל הזמן וראה את הכול
1:03:14
.די. די, די, מתוקה שלי
1:03:19
!הוא היה כל כך מאוכזב
1:03:23
,נינה, הוא לא פה
1:03:24
,הוא לא יכול לכעוס
,הוא לא יכול להיות מאוכזב
1:03:26
?למה שהוא יהיה מר עכשיו
1:03:28
,הוא לא פה, את לבד
.את חייבת להמשיך
1:03:31
.את אף פעם לא אהבת אותו
1:03:33
?למה אף פעם לא אהבת אותו
1:03:36
.זה לא נכון, נינה
.את אמרת עליו דברים נוראיים-
1:03:39
,אחרי שהכרתי אותו
.אני כן אהבתי אותו
1:03:44
.את אמרת עליו דברים נוראיים
1:03:46
,נינה, כשלמדתי להכיר אותו
.בסוף אני כן אהבתי אותו
1:03:48
.בסוף אני כן אהבתי אותו
1:03:53
?אני מרימה
.תעזבי, זה הוא, זה ככה כל היום-
1:03:56
?נו, אז למה שלא תדברי איתו
.אני לא רוצה-
1:03:59
{i :y} .הי, נינה, זה עוד פעם אני