1:24:04
ואלכס המשיך להסתובב
...ברחובות עם חיוך קטן
1:24:29
ואני, אני בצהריים
הייתי בורח מביה"ס לתל אביב
1:24:32
ועוקב אחרי נינה
כשהיא הולכת לעבודה, לאכול
1:24:35
.או סתם לבית קפה
1:24:38
ובערב, הייתי הולך
.להסתכל עליה מהחלון
1:24:41
היא כל הזמן צחקה
.והייתה במצב רוח טוב
1:24:44
,ואני הרגשתי שהרגע הנכון מתקרב
.שאנחנו בקרוב נהיה שוב פעם ביחד
1:24:51
ערב אחד שמעתי אותה
אומרת לאימא שלי
1:24:53
שהיא מוצאת את עצמה
.מתגעגעת לאבינועם
1:24:55
,שבערב ההוא שהיא הייתה איתו
,היה לה כל כך טוב
1:24:58
שאף פעם לא היה לה
.כל כך טוב עם חיימון
1:25:01
.וזה לא הפריע לי
1:25:03
נזכרתי שמנחם אמר לי פעם
.שכל אישה, יש לה כתם שחור כזה
1:25:07
איזה מישהו שהיא הייתה איתו פעם
והיא מתגעגעת אליו
1:25:09
.וחושבת שאולי היא החמיצה משהו
1:25:12
אבל גבר אמיתי צריך לדעת
.לחיות עם הכתם הזה
1:25:19
אני אחכה עד שהיא תעצור לרגע
.ואני אגש אליה ואגיד לה את הכול
1:25:23
.אני אגיד לה שאני אוהב אותה
1:25:25
,לא סתם אוהב אותה כמו דודה
אוהב אותה באמת
1:25:28
.ושלא אכפת לי מכלום
1:25:29
לא מה שאימא שלי תגיד
.ולא כלום
1:25:35
אבל היא בכלל לא הלכה
,בכיוון של הבית קפה
1:25:37
...היא פתאום נכנסה
1:25:45
,פתאום הרגשתי בחילה
1:25:47
.הרגשתי שבא לי לבכות
1:25:55
?סליחה
1:25:57
?אבינועם, איפה אני מוצאת אותו
1:25:59
,הוא לא פה
?מי אמר לך שהוא פה