:29:00
הנה גברת ארנס!
:29:04
אתה רוצה שאני אלך מפה?
:29:07
כן. את חייבת ללכת.
:29:09
את אוהבת צדפות, שארלין?
:29:12
כן. אני מניחה
שאני יכולה להסתובב קצת.
:29:15
יש להם כנפיים חמות כאן?
:29:17
טוב,בסדר.
מה שאת רוצה, כן.
:29:19
-אתה תביא לי מקום לישון?
-כן.
:29:21
-ואתה תעבוד על התיק שלי?
-מסביב לשעון.
:29:23
אני יעזוב כשימחק
לי התיק.
:29:24
תחשיבי את זה מחוק.
:29:27
בסדר.
אני רוצה מפתח בבקשה.
:29:33
מר סנדרסון?
:29:34
גברת ארנס.
:29:37
מי אלה?
:29:40
זה האווי ראטמן,
העורך דין שסיפרתי לך עליו.
:29:42
תעוג גדול לפגוש
אותך, גברת ארנס.
:29:45
התכוונתי אליה.
:29:47
היא?
:29:48
היא?
:29:49
היא זאת היא.
:29:51
היא האומנת שלנו.
:29:55
אבא אני משועממת
:29:56
ילדים, איזה כיף לראותכם.
:29:58
נכון אנחנו אוהבים את האומנת
שלנו, שארלין?
:30:01
אם..
:30:07
את לא אוהבת להיות האומנת נו
שלנו, שארלין?
:30:17
כן אדוני.
:30:21
עכשיו אני אלך לבריכה
למטה עם הילדים.
:30:24
אולי נצחק על האנשים הלבנים
שוב, אה ילדים?
:30:27
הילדים פשוט אוהבים אותה.
:30:29
-איזה חוש הומור.
-כן.
:30:30
פיטר, אני הולך לבלות
ליד הבריכה.
:30:32
אם תצטרך אותי, שם אני אהיה.
:30:34
גברת ארנס.
:30:36
מכאן, גברת ארנס.
:30:37
בוא ויליאם.
:30:39
יש לך את הניירות?
:30:40
כן, כן, יש לי.
:30:41
בגדים משונים לאומנת.
:30:43
זה אופנה לילדים.
:30:45
-ויליאם שקט.
:30:57
הלו, משפחת סנדרסון.