:03:02
.קדימה, סקוויד
:03:04
.שיהיה, בנאדם
:03:09
,"א"
:03:13
,"מ"
:03:15
."א"
:03:23
.לא תמיד היינו מחוסרי בית
:03:26
אני זוכר שנהגנו לגור
.בהרבה מקומות שונים
:03:31
ואז... לא גרנו
.באף מקום
:03:39
.זה בטח היה קשה
:03:40
.כן
:03:41
,לאמא שלי היו בעיות
:03:44
אבל היא הייתה מנסה כל כך קשה
.לעשות חיים טובים יותר עבורנו
:03:47
.כן
:03:48
,היא תמיד נהגה לומד
".אני אוהבת אותך יותר מחמצן"
:03:52
היא לא יכלה לקחת אותי
.לכל מקום שאליו היא הלכה
:03:55
נהגתי לחכות על
.מרפסת או מגרש משחקים
:04:00
,ואז, יום אחד
.היא לא חזרה
:04:06
?מה קרה לה
:04:10
.אני לא יודע
:04:13
שזה מה שמטריד לי
.יותר מכל
:04:15
,אילו יכולתי
:04:17
הייתי שוכר צוות שלם
של חוקרים פרטיים
:04:19
,רק כדי למצוא אותה
:04:22
או כדי לגלות
.מה קרה לה
:04:26
.נהגתי לחכות בפארק לייני
:04:29
.פארק לייני? -כן
:04:32
נהגתי ללכת לפארק לייני
.כל הזמן
:04:33
.באמת? -כן
:04:35
נהגתי לישון במנהרה
.ליד הגשר
:04:40
.אבל זה לא עניין גדול
:04:46
!בוא נזוז, בחורים
!ארוחת צהריים
:04:48
?איפה השוט שלך, קייבמן
:04:49
אתה לא תרצה שהעבד שלך
.יהיה חופשי
:04:51
.זאת לא עבדות
.זאת הסכמה
:04:53
.כן, בנאדם, שיהיה
.תסתדרו בשורה-
:04:55
.אין לי את כל היום
.בוא נזוז. בוא נזוז
:04:57
,אנחנו נאכל נקניק וגבינה
.תפוחים, וקרקרים