:05:12
.נינו ואני היינו בלתי נפרדים
:05:16
...נהנתי בבית הספר.
ציפיתי לזה כל יום עד ש
:05:21
בית ספר תיכון מקיף סט. פיוס
:05:23
,מאה וחמישים תלמידים
. תשעים ותשעה אחוזים איטלקים
:05:27
.שחיפשו מישהו להציק לו...
:05:30
,וכשהגעתי
.משאלתם התמלאה
:05:37
...יכולתי להתמודד עם ההשפלה של
להיות גרפיטי אנושי
:05:41
...אך כשנינו התחיל להתבייש
להיראות איתי...
:05:53
.הוא דיבר איתי רק בשבתות
.בסופי שבוע היינו כמו בימים הטובים
:05:57
.לבסוף,נינו הפסיק לבוא גם בשבת
:06:01
.אני חושב ששמעו שהוא הסתובב איתי
:06:07
.ואז דודתי יולנדה נהייתה חברתי הטובה
:06:18
.היא הייתה משהו,הדודה שלי
:06:20
.היא רצתה להיות שחקנית,כוכבת קולנוע
:06:24
:אך למשפחה היו תוכניות אחרות
:06:29
...זמן קצר אחרי שהם חיתנו אותה
:06:35
.אל תבכה ,מתוק שלי
.יולנדה בגן עדן עכשיו
:06:40
.אחרי שהיא מתה,הדבר היחידי
ששימח אותי הייתה הטלוויזיה
:06:45
...הקלטתי את התוכניות האהובות,צפיתי בהם
:06:47
...וכתבתי כל מילה מהתסריט
:06:52
.לכמה שעות ביום הייתי
שוכח שאני סתם כלומניק
:06:57
שלא כמותי,אחותי
.הייתה מאד פופולארית בבית הספר