:30:04
?זהו לא ממש עניינך, נכון, קונסואלה
:30:16
.בסדר
.ברוכים הבאים, כולם
:30:21
.הנה שלך
?מה זה, לעזאזל-
:30:23
,אלה מה שאנחנו, בעסק
.קוראים להם תסריטים, טום
:30:27
?סלח לי
.את לא צריכה לדאוג לגבי זה-
:30:29
."התפקיד שלך הוא מה שנקרא "קטן
:30:32
ואתה מה שנקרא בחיים
."האמיתיים "חמור
:30:35
,אני לא יודע לגבי זה
אבל אני כן יודע שהשהייה שלי פה...
:30:38
.עלולה לגרום לסרבול במשפחה
:30:41
?אתה חושב
.כן, טום. ברצינות-
:30:44
וזה אפילו אפשרי
שחלק מזה בטוח יהיה...
:30:48
.באיזושהי דרך קטנה, באשמתי
:30:50
?איזה חלק לא היה באשמתך
:30:53
,בופ, בופ, בופ, בופ
?אני מדבר. טוב
:30:55
אז מה שעשיתי זה להמשיך
,קדימה ולרשום רצף
:30:58
כדי שאתם תוכלו לקבל תחושה
.של מה שאני הולך לעשות
:31:02
וכולנו הולכים להקריא
.את זה בקול
:31:04
.אני מרגישה כמו משוגעת
.בגלל זה אין לך שורות-
:31:08
.אמא, אני מאמין שאת תתחילי
.בסדר-
:31:10
.תראו אותנו
:31:12
אני מקווה שתאהבו את הארוחה
,שהכנתי מתוך אהבה
:31:16
.לאנשים שאני אוהבת
:31:18
.היא חייכה לטום
.הו, היא
:31:23
?שיחקת פעם
.את שיחקת פעם
:31:25
.תיאטרון קטן
.אפשר לראות-
:31:27
.אני רואה את זה, זה בא החוצה
.היית תפוח בתיכון-
:31:31
.את שיחקת רוח
:31:33
.טום, השורה הבאה שלך
:31:38
תגיד תודה לאמא שלך עבור כל
.העבודה הקשה שעשתה עבורנו
:31:41
.תודה רבה
:31:44
אני לא עבדתי
.קשה כמוך, יקירי
:31:46
.טוב, זה נכון
:31:48
.טום, נשאר לפי הטקסט
.בריאן, תמשיך
:31:51
אמא, אני אוהב אותך
.כמו את דיקנס
:31:54
?אנחנו אמורים להתפלל
:31:57
בחייך, בייב, אתה חושב שווליס
?יביא לך את העסקים