1:24:09
הקיצר הם ירדו כבר מההר או לא?
...יש לי הרגשה שאולי חלק
1:24:15
אני מנסה להתרכז עכשיו
ולהפיק את המיטב ממה שנשאר
1:24:18
משפט לא מובן , נסיבתי לחלוטין
1:24:21
הרגשתי שנותרתי ללא כלום
1:24:24
וזה כבר לא שינה לי בכלל
1:24:28
לא היה לך כבוד לא היה אכפת לך
גם את אתה אמיץ, חלש או כל דבר אחר.
1:24:33
אתה נהיה כמעט כלום
וזה קשה
1:24:47
עדיין עושה את מבחני 20
הדק' שלי, תגיע לשם לשם
1:24:52
ואז ראיתי את העקבות
1:24:57
ואז השתכנעתי שזה שמעון
וריצ'ארד.
1:25:01
הם היו ממש מעליי
והלכו בעיקבותי
1:25:04
ואני כרעתי וזחלתי למטה
1:25:08
בעודי בטוח לגמרי שהם
הרבה הרבה מאחורי
1:25:13
ואני זוכר שחשבתי אז: "זה ממש
." מטומטם אז הם יבואו להציל אותך
1:25:19
ואני חושב ששכנעתי את עצמי
שהם בעיקבותי
1:25:21
כי הם לא רצו להביך אותי
כי השתנתי במכנסיים ובכיתי
1:25:28
לא יודע כמה זמן זה
ארך, אולי שעה
1:25:33
האמנתי בזה ולגמרי כאילו
כמו בלון מחשבה כזה שקופץ
1:25:41
אז הבנתי שהם לא מאחורי בכלל
הייתי שבור לגמרי
1:25:58
היה 4 בבוקר
כשהגעתי לאגם