:52:02
ומה שהאדם מגיב אליו הוא דמות הולוגרפית
:52:08
.זעם, רצח, שנאה, חמלה, אהבה
:52:15
המוח אינו מבדיל בין מה שהוא רואה בסביבתו
:52:19
ובין מה שהוא זוכר
:52:21
כי בדיוק אותם הנוירונים פועלים בשני המיקרים
:52:26
המוח מורכב מתאי עצב קטנים שנקראים נוירונים
:52:29
מתוך כל נוירון מסתעפים ענפים דקים
:52:32
.שמתחברים לנוירונים אחרים ויוצרים רשת עצבית
:52:34
כל מקום מפגש שלהם מתורגם למחשבה או לזיכרון
:52:38
המוח פועל באמצעות יצירת אסוציאציות של זיכרון
:52:42
למשל רעיונות, מחשבות ורגשות
:52:45
כולם קשורים ברשת העצבית הזאת
:52:49
.ויש קשר אפשרי בין כל אחד ואחד מהם
:52:52
המושג והתחושה של אהבה למשל
:52:55
מאוחסן ברשת העצומה הזאת
:52:57
אנחנו בונים את המושג אהבה מרעיונות שונים אחרים
:53:00
כך למשל אצל חלק מהאנשים אהבה קשורה לאכזבה
:53:03
כשהם חושבים על אהבה
:53:05
הם חווים זיכרון של כאב, צער, כעס וזעם
:53:10
זעם קשור לפגיעות, שיכולה להיות קשורה לאדם כלשהו
:53:13
שמקשר אותנו בחזרה לאהבה
:53:17
אנחנו בונים מודלים של איך נראה בעינינו העולם החיצוני
:53:21
וככל שהמידע שבידינו רב יותר
:53:24
.כך אנחנו מכווננים את המודל באופן זה או אחר
:53:27
ובסופו של דבר אנו מספרים לעצמנו סיפור
:53:30
.לגבי מהות העולם החיצון
:53:33
כל מידע שאנו מעבדים וקולטים מהסביבה
:53:39
תמיד נצבע ע"י חוויות העבר שלנו
:53:44
.וע"י תגובות רגשיות שמצויות בתוכנו
:53:48
מי יושב במושב הנהג כאשר אנחנו ?שולטים ברגשות או מגיבים אליהן
:53:53
אנו יודעים שמבחינה פיזיולוגית תאי עצב שיורים ביחד, מחוברים זה לזה
:53:58
אם קורה משהו שוב ושוב לאורך זמן