1:26:00
בשבילי החיים האזרחיים הם כלום.
1:26:02
בשדה הקרב יש כללי
התנהגות מוסריים.
1:26:04
אתה שומר עליי, ואני עליך.
כאן אין כלום.
1:26:07
אתה האחרון מחבורה נבחרת.
אל תסיים את זה בצורה כזו.
1:26:11
שם יכולתי להטיס מטוס-קרב, לנהוג בטנק,
הייתי אחראי על ציוד ששווה מיליונים.
1:26:16
כאן אני לא יכול להתמיד
בעבודה כמחנה מכוניות.
1:26:29
איפה כולם?
1:26:36
היה לי חבר, דנפורת'...
1:26:41
היו כל אותם חבר'ה, בנאדם,
1:26:43
שם תמיד הייתי עם החבר'ה.
1:26:46
שהיו חברים שלי.
1:26:47
כאן אין שום דבר.
1:26:50
זוכר את דנפורת'?
1:26:52
כשהיינו שם לקחתי עיפרון-קסם
ורשמתי "מצאתי",
1:26:56
ושלחתי את זה ללאס-וגאס
כי תמיד דיברנו על וגאס
1:27:00
ועל רכב, שברולט דגם 58, עם גג נפתח.
הוא דיבר על המכונית הזאת.
1:27:05
הוא אמר שניסע בה עד
שיפלו ממנה הצמיגים.
1:27:16
כשהיינו בבר בסייגון,
ניגש אלינו ילד אחד,
1:27:19
ולילד הייתה קופסא להברקת נעליים,
והוא אמר "להבריק"? "להבריק"?
1:27:24
ואני אמרתי לא,
והוא המשיך עד שג'ואי הסכים
1:27:28
והלכתי להביא כמה בירות,
1:27:30
והקופסא הייתה ממולכדת,
והוא פתח אותה,
1:27:34
וזה העיף את כל חלקי הגוף שלו
לכל עבר.
1:27:37
והוא שוכב שם וצורח.
וחתיכות של הגוף שלו עפו עלי.
1:27:41
ואני מנסה לנער אותו מעליי,
וזה החבר שלי! הוא כולו מרוח עלי...
1:27:45
היה דם וכל השאר,
ואני מנסה להחזיק אותו בחתיכה אחת,
1:27:49
.ולחבר אותו שוב,
וכל הזמן המעיים המזויינות שלו נשפכו
1:27:52
ואף אחד לא עזר.
1:27:54
אף אחד לא עזר
והוא אמר: "אני רוצה הביתה".
1:27:57
"אני רוצה הביתה".
הוא כל הזמן חזר על זה,
1:27:59
"אני רוצה הביתה, ג'וני,
לנהוג בשברולט שלי",