1:27:00
ועל רכב, שברולט דגם 58, עם גג נפתח.
הוא דיבר על המכונית הזאת.
1:27:05
הוא אמר שניסע בה עד
שיפלו ממנה הצמיגים.
1:27:16
כשהיינו בבר בסייגון,
ניגש אלינו ילד אחד,
1:27:19
ולילד הייתה קופסא להברקת נעליים,
והוא אמר "להבריק"? "להבריק"?
1:27:24
ואני אמרתי לא,
והוא המשיך עד שג'ואי הסכים
1:27:28
והלכתי להביא כמה בירות,
1:27:30
והקופסא הייתה ממולכדת,
והוא פתח אותה,
1:27:34
וזה העיף את כל חלקי הגוף שלו
לכל עבר.
1:27:37
והוא שוכב שם וצורח.
וחתיכות של הגוף שלו עפו עלי.
1:27:41
ואני מנסה לנער אותו מעליי,
וזה החבר שלי! הוא כולו מרוח עלי...
1:27:45
היה דם וכל השאר,
ואני מנסה להחזיק אותו בחתיכה אחת,
1:27:49
.ולחבר אותו שוב,
וכל הזמן המעיים המזויינות שלו נשפכו
1:27:52
ואף אחד לא עזר.
1:27:54
אף אחד לא עזר
והוא אמר: "אני רוצה הביתה".
1:27:57
"אני רוצה הביתה".
הוא כל הזמן חזר על זה,
1:27:59
"אני רוצה הביתה, ג'וני,
לנהוג בשברולט שלי",
1:28:02
ואני לא הצלחתי למצוא את
הרגליים המזוינות שלו!
1:28:05
לא הצלחתי למצוא את
הרגליים שלו...
1:28:08
אני לא יכול להוציא
את זה מהראש,
1:28:11
כאילו לא חלפו 7 שנים.
1:28:13
יש לי את זה כל יום,
1:28:15
לפעמים אני מתעורר ואני
לא יודע איפה אני.
1:28:19
אני לא מדבר עם אף אחד,
1:28:22
לפעמים במשך יום,
1:28:25
לפעמים במשך שבוע.
1:28:29
אני לא יכול להוציא
את זה מהראש.