:49:03
כשהתבגרתי, החלטתי להישאר.
:49:06
אני חושב שנשארת מפני שהיית חייב להישאר.
:49:09
אני לא יודע מה יקרה אחרי שהשמש תשקע...
:49:12
אבל הערכתי מה צריך לעשות.
:49:38
-ערב טוב , -מה המרחק עד לדרי?
:49:43
5 ק"מ עד לגבול העיירה.
:49:48
תודה לאל. כמעט ונרדמתי. אני מרגיש ה כאילו אני נוהגת לנצח.
:49:52
תחצי את הגשר שליד הנהר, ותפני שמאלה.
:49:55
הנהר?
:49:57
כן, היכן שהם נהגו לשחק כשהם היו ילדים.
:50:02
תודה, אני יסע עכשיו.
:50:08
את לא רוצה את הבלון שלך, גברת דנבראוג?
:50:11
את לא רוצה אותו?
:50:14
את לא רוצה אותו?
:50:17
את לא רוצה אותו?
:50:19
את לא רוצה אותו?
:50:20
את לא רוצה אותו?
:50:30
הם תפסו אותי והתחילו לסטור לי.
:50:34
המאמן ראה אותי בוכה, חשבתי שהוא יבוא לעזרתי...
:50:39
אך במקום, הוא צחק עלי ואני כעסתי.
:50:42
אני אמרתי,"אתה מאמן מסלול, נכון?"
הוא לגלג עליי והנהן בחיוב, ואני אמרתי:
:50:46
"תקשיב לי חתיכת טינופת שכמותך
:50:50
אני ירוץ הכי מהר שאני יכול.
:50:51
אני ינצח את הכי הטובים שלך, ואני יצפה ממך להתנצלות
:50:56
בסדר!
:50:57
אז עשית זאת?
:50:59
רצתי עד שליבי היכה בחוזקה...