:24:01
,איזה מין מקום... זאת אומרת
:24:05
...מבחינת המוטיב המרכזי
:24:09
?על מה אני כותב
:24:13
.תפסת אותי מנסה להיות מפואר
.כן, זה, בארט
:24:16
.זאת שאלה טובה
:24:18
אף שזה אולי נראה
,מוזר, צ'רלי
:24:19
אני מניח שאני כותב על
.אנשים כמוך
:24:22
,העובד הפשוט
.האדם הממוצע
:24:25
זאת תסבוכת. -אני
,מניח שכן, אבל במידה מסוימת
:24:29
.זאת בדיוק הכוונה
:24:31
,יש מספר אנשים בניו-יורק
,אני מקווה שמספרם עולה
:24:35
שמרגישים שיש לנו הזדמנות
:24:37
ליצור משהו אמיתי שקשור
.לחוויות היום-יום
:24:40
ליצור תיאטרון להמונים
,על סמך כמה אמיתות פשוטות
:24:45
,לא על הפשטות שחוקות על דרמה
.שלא נשארות נאמנות היום
:24:50
.לא נראה לי שזה משמעותי עבורך
.אני דווקא יכול לספר סיפורים-
:24:55
.וזה כל העניין
.שלכולנו יש סיפורים
:24:59
הציפיות והחלומות
של האדם הממוצע
:25:01
.הן אצילות כמו של מלך
:25:03
החומר של החיים, למה זה לא
?יכול להיות החומר של תיאטרון
:25:05
לעזאזל. למה כל-כך קשה
?לקבל את זה
:25:10
."אל תקרא לזה "תיאטרון חדש
."תקרא לזה "תיאטרון אמתי
:25:14
!"תקרא לזה "התיאטרון שלנו
:25:17
אני רואה שאתה מרגיש
.נחוש בקשר לזה
:25:20
,אני לא מתכוון להשתחצן
:25:23
אבל למה שלא נביט על עצמנו
?שם למעלה
:25:26
למי אכפת מהרוזן החמישי
,מבסטרופ
:25:28
...ליידי היגינבוטום ו
:25:30
ומי שהרג את נייג'ל
?גרינץ' גיבונס
:25:33
אני מרגיש שהתחת שלי כבר
.מתחיל לכאוב
:25:35
בדיוק. אתה מבין
,על מה אני מדבר
:25:38
הרבה יותר מכמה
,טיפוסים ספרותיים
:25:40
.כי אתה אדם אמתי
:25:42
...ואני יכול לספר לך סיפורים
,ברור שאתה יכול-
:25:44
ועדיין, הרבה כותבים עושים הכל
,כדי לבודד את עצמם מהאדם הפשוט
:25:49
ממקום מגורם, ממה שעבורו הם
סוחרים, נלחמים ואוהבים
:25:52
...ומשוחחים ו
:25:57
אז באופן טבעי עבודתם סובלת
...ונסוגה לרשמיות ריקה