:07:01
הגיע הזמן להזדרז.
:07:03
קום, בובי.
:07:08
היי, חכו לי!
:07:12
קדימה, ג'וני.
:07:24
יום הולדת שמח, מר 11.
:07:35
או, וואו. כרטיס ספרייה.
:07:39
כרטיס ספרייה של מבוגר,
בבקשה ממך.
:07:45
תודה, אימא.
:07:48
לא.
:07:50
אתה לא חושב שרציתי להביא לך אופניים?
אני לא יכולה להרשות את זה.
:07:54
אתה יודע איך זה גורם לי להרגיש?
אבא שלך לא עזב אותנו בדיוק אמידים.
:07:59
אני אגיד לך מה הוא כן השאיר לנו. הוא השאיר
לנו 3 חודשים של שכר דירה שלא שולם,
:08:02
פוליסת ביטוח-חיים,
שפקעה שנה לפני שהוא נפטר.
:08:06
הוא השאיר ערימה די גדולה
של חשבונות שלא שולמו,
:08:10
שאני די הצלחתי לטפל בהם.
:08:12
כי אנשים הבינו היטב את מצבנו.
:08:15
מר בידרמן במשרד הוא דוגמא טובה,
:08:17
אבל זה לא היה קל.
הבנת את זה?
:08:21
תן לי לנסח את זה ככה.
אביך לא פגש אחד מבפנים שהוא לא אהב.
:08:26
מה זה אחד מבפנים?
לא חשוב, בובי-או.
:08:30
שאני לא אתפוס אותך משחק קלפים בשביל כסף.
היה לי די מזה להספיק לי לכל החיים.
:08:36
קדימה כבר.
:08:39
זה בטח הדייר החדש
לקומה העליונה.
:08:43
אני לא בוטחת באנשים שמעבירים את
הדברים שלהם בשקיות נייר. זה כזה זנותי.
:08:48
יש לו מזוודות.
-כן, אבל הן לא תואמות, נכון?
:08:52
שלום לכם. אני טד ברוטיגן.
:08:55
אני אתגורר למעלה למשך זמן.
:08:57
מה שלומך? אני אליזבת גרפילד.
זה הבן שלי, רוברט.