:13:02
זה לא משנה.
אל תוותר על הכרטיס הזה, בובי.
:13:06
בגלל שספרים יכולים להיות זהב טהור.
:13:09
אתה יודע, הגדולים, העבירו אותנו
בלילות כבר מאות שנים.
:13:14
תן לסופר שעה או שתיים לתפוס אותך.
אם הוא לא מצליח, תקווה לטוב ותמצא מישהו אחר.
:13:19
אתה חושב שאתה יכול לנסות זאת?
:13:22
אם אין לי משהו אחר לעשות.
:13:25
הוגן מספיק. אל תפחד.
:13:28
"שתי ערים" מסתיים
בעריפת ראש, כל מיני דברים נהדרים.
:13:32
"אופק אבוד", "קסם ומקומות לא ידועים".
אי אפשר לנצח את זה.
:13:39
איפה גרת לפני שהגעת לכאן, מר.. טד?
:13:44
מקום אחר שלא היה נחמד כמו זה.
:13:48
אתה בובי,
גרת פה הרבה זמן?
:13:50
כן, אדוני.
מאז שאבא שלי מת.
:13:54
מתי היה היום העצוב הזה?
-כשהייתי בן 5.
:13:59
6 שנים, מה?
:14:01
מתערב שאתה יודע הכל
על מה שמתרחש ברחוב הזה.
:14:05
בטח.
בגלל ששום דבר קורה ברחוב הזה.
:14:14
6 שנים.
-זה רק מצמוץ.
:14:17
יום אחד אתה תסכים.
:14:21
יודע, בן ג'ונסון כינה את הזמן
"הזקן.. הרמאי".
:14:26
מה?
:14:27
בן ג'ונסון.
כינה את הזמן "הרמאי הזקן".
:14:31
אני אוהב את זה.
:14:33
אני חושב שגם אני.
מי זה בן ג'ונסון?
:14:37
הוא סופר אנגלי,
הוא נפטר לפני שנים רבות.
:14:41
מבריק, אבל טיפש בקשר לכסף.
:14:44
ו..
נתון לנפיחות.
:14:48
מה זה נפיחות?
:14:58
כן, ילדים תמיד חושבים
שנאדים זה מצחיק.