:12:08
ערב טוב, רוברט.
:12:10
או שעליי לומר בובי?
:12:12
אוה, מר ברוטיגן. היי.
:12:15
זה טד.
:12:18
מצטער. טד יהיה קשה בשבילי,
אבל אני אנסה.
:12:23
אתה יוצא מאוחר יותר?
:12:28
הייתה אמורה להיות לי ארוחת ערב
ליום ההולדת, עם אימא שלי.
:12:31
היא הייתה צריכה להישאר בעבודה.
למרות שהיא לא רצתה.
:12:37
האם אתה איש עשיר אם כן?
:12:41
ממתנות יום-ההולדת שלך.
:12:48
זה כרטיס ספרייה?
:12:51
לא, כרטיס ספרייה של מבוגר.
בחיי.
:12:54
כל אדוני הסיפורים של העולם
מחכים לך.
:12:57
אתה יודע למה היא בחרה אותו?
כי הוא היה בחינם.
:13:02
זה לא משנה.
אל תוותר על הכרטיס הזה, בובי.
:13:06
בגלל שספרים יכולים להיות זהב טהור.
:13:09
אתה יודע, הגדולים, העבירו אותנו
בלילות כבר מאות שנים.
:13:14
תן לסופר שעה או שתיים לתפוס אותך.
אם הוא לא מצליח, תקווה לטוב ותמצא מישהו אחר.
:13:19
אתה חושב שאתה יכול לנסות זאת?
:13:22
אם אין לי משהו אחר לעשות.
:13:25
הוגן מספיק. אל תפחד.
:13:28
"שתי ערים" מסתיים
בעריפת ראש, כל מיני דברים נהדרים.
:13:32
"אופק אבוד", "קסם ומקומות לא ידועים".
אי אפשר לנצח את זה.
:13:39
איפה גרת לפני שהגעת לכאן, מר.. טד?
:13:44
מקום אחר שלא היה נחמד כמו זה.
:13:48
אתה בובי,
גרת פה הרבה זמן?
:13:50
כן, אדוני.
מאז שאבא שלי מת.
:13:54
מתי היה היום העצוב הזה?
-כשהייתי בן 5.
:13:59
6 שנים, מה?