:21:01
אתה תמיד מבקש מילדים צעירים
לקרוא בשבילך את העיתונים, מר בראטיגן?
:21:05
זה ברוטיגן, גבירתי.
:21:07
וכן, אני זקוק שמישהו יעשה זאת.
:21:10
העיניים שלי הן לא מה שהיו,
מאז שיצאתי לגמלאות.
:21:14
ומה עשית לפני זה?
:21:16
עבדתי בצפון. במקומות שונים.
:21:25
ובכן, בוא בובי.
זמן וגיאות אינם מחכים לאיש.
:21:30
להתראות, מר ברוטיגן. -בובי.
:21:43
אימא, תנחשי מה מר ברוטיגן...
:21:50
משהו לא נראה לי הגיוני.
-מה?
:21:52
למה אדם בגילו ירצה לבלות
את כל הזמן הזה עם ילד?
:21:56
אני לא יודע.
:21:58
אבל מה שאני כן יודע זה שהוא אמר
שאני בטח ילד בר-מזל,
:22:02
שיש לי אימא, שבאמת נותנת לי
:22:04
כרטיס-ספרייה של מבוגר ליום הולדתי.
:22:10
אני לא יודעת. אני בוטחת בו
:22:13
כשם שהייתי יכולה..
להטיל פסנתר.
:22:16
בדיוק, תקלקלי את זה בשבילי.
את בכלל לא רוצה שאשיג את האופניים האלה.
:22:21
אני כן, אני כן, והלוואי שיכולתי
להשיג אותם בשבילך בעצמי,
:22:24
אבל אביך לא בדיוק
עזב אותנו אמידים, אתה יודע.
:22:29
זה רק קריאה.
:22:36
בסדר, זה לא יזיק.
:22:40
כן, כן, כן!
:22:41
אבל רק במרפסת, תזכור,
באוויר הצח.
:22:45
בסדר.