:31:00
אני מתנצל על איחורי, סנאטור.
:31:06
הפסקתי לראות את אבי.
:31:09
-איך חברי הותיק מסתדר?
-מדרדר, אני חושש.
:31:12
הייתי רוצה לבלות עוד זמן איתו,
אבל אלו ימים דאוגים.
:31:17
בני האדם שורצים במושבות.
:31:19
כן, כי ערינו נפלשות
על הרגליהם.
:31:22
הם מתרבים מהר מדי בזמן שאנחנו
גודלים בעדינות בשפע שלנו.
:31:25
אפילו עכשיו הם עולים עלינו
במספר: ארבע לאחד.
:31:28
למה הממשלה לא יכולה פשוט
לעקר את כולם?
:31:31
המחיר הוא המונע.
:31:34
למרות שהמדענים
שלנו סיפרו לי
:31:36
שבני האדם האלו נושאים
מחלות קשות.
:31:40
איך אנחנו יודעים זאת?
:31:42
הצבא שורף את הגופות
לפני שהן נבדקות.
:31:48
אבא?
:31:52
כן.
:31:54
מתישהו אולי...
:31:57
בית הנבחרים מרגיש שאולי
הצבא היה מעט מוגזם.
:32:02
דגילה בקיצוניות בהגנה של
הקופים אינה פשיעה, סנאטור.
:32:08
רעיונותיך מאיימים על
השגשוג שלנו.
:32:11
הבעיות האנושיות לא ניתנות
לפתירה בזריקת כסף כך סתם.
:32:14
הממשלה ניסתה זאת פעם.
:32:17
כל שקיבלנו היתה מדינה רווחת
שכמעט פשטה את רגלנו.
:32:21
אני חושב שהעיר מכילה
מספיק מגוון שאוכל לטפל.
:32:25
הבט. הבט בלבוש הזה. זה הוכן
בידי אחד מבני האדם שלי.
:32:32
אתה יכול להתכחש למיומנות?
:32:35
האין זה ברור שהם מסוגלים
לתרבות אמיתית משלהם?
:32:38
כל דבר בתרבות האנושית מתבצע
"מתחת למותניים".
:32:51
השתחוו עם ראשיכם!
:32:55
אנו מודים לך, סימוס,
על פירות אדמתינו.