:55:50
חשבתי שתאהבי את זה.
:55:53
-אהבתי.
- את לא מתנהגת בהתאם.
:55:57
מצטערת.
:55:58
אני לא רוצה שתחשוב שלא
נהניתי, כי נהניתי מאוד.
:56:02
זה פשוט...
:56:04
בלט כבר לא חלק
מהחיים שלי.
:56:07
אני לא מבין.
מה קרה?
:56:10
את פשוט התעוררת בוקר אחד
והחלטת לבזבז את הכישרון שלך.
:56:13
איך אתה יודע שיש לי כישרון?
כי ראית אותי עושה תרגיל עם הרגליים?
:56:17
ראיתי את המבט על הפנים שלך
כשעשית אותו.
:56:19
אותו המבט
שהיה לך הערב.
:56:21
טיפשי, שמח.
:56:23
אז, אם כבר את אומרת לי משהו
על זה שאת לא רוקדת
:56:26
לפחות ספרי לי משהו אמיתי.
:56:28
טוב, מה אם אני לא רוצה
שזה יהיה אמיתי?
:56:32
מה אם אני רוצה להתעורר
בוקר אחד ולראות את אמא שלי שוב.
:56:35
שהדברים יחזרו לזמן
שהחיים שלי היו הגיוניים.
:56:38
אבל זה לא יקרה,
והכל באשמתי.
:56:40
-הכל.
- מה באשמתך?
:56:42
אמא שלי, התאונה,
העובדה שהיא מתה.
:56:45
היא ירדה מכביש מהיר בגללי...
:56:48
בגלל האודישן המטומטם שלי.
:56:50
בגלל שמיהרה כי אילצתי
אותה להבטיח לבוא.
:56:55
וכשקראו בשמי
כעסתי עליה
:56:59
כי הייתי זקוקה לה
שתהיה שם והיא לא הייתה.