:56:02
זה פשוט...
:56:04
בלט כבר לא חלק
מהחיים שלי.
:56:07
אני לא מבין.
מה קרה?
:56:10
את פשוט התעוררת בוקר אחד
והחלטת לבזבז את הכישרון שלך.
:56:13
איך אתה יודע שיש לי כישרון?
כי ראית אותי עושה תרגיל עם הרגליים?
:56:17
ראיתי את המבט על הפנים שלך
כשעשית אותו.
:56:19
אותו המבט
שהיה לך הערב.
:56:21
טיפשי, שמח.
:56:23
אז, אם כבר את אומרת לי משהו
על זה שאת לא רוקדת
:56:26
לפחות ספרי לי משהו אמיתי.
:56:28
טוב, מה אם אני לא רוצה
שזה יהיה אמיתי?
:56:32
מה אם אני רוצה להתעורר
בוקר אחד ולראות את אמא שלי שוב.
:56:35
שהדברים יחזרו לזמן
שהחיים שלי היו הגיוניים.
:56:38
אבל זה לא יקרה,
והכל באשמתי.
:56:40
-הכל.
- מה באשמתך?
:56:42
אמא שלי, התאונה,
העובדה שהיא מתה.
:56:45
היא ירדה מכביש מהיר בגללי...
:56:48
בגלל האודישן המטומטם שלי.
:56:50
בגלל שמיהרה כי אילצתי
אותה להבטיח לבוא.
:56:55
וכשקראו בשמי
כעסתי עליה
:56:59
כי הייתי זקוקה לה
שתהיה שם והיא לא הייתה.
:57:02
היא גססה בזמן שרקדתי
ואני כעסתי עליה.
:57:06
ואני מצטערת.
אני מצטערת.
:57:09
- אני כל כך מצטערת.
- תקשיבי.
:57:12
זו לא אשמתך
שהיא מתה...
:57:15
או העובדה שהיא מיהרה.
:57:17
היא דאגה לך.
היא פשוט רצתה להיות שם בשבילך.
:57:19
זה מה שהופך את זה לכל כך נורא.
היא תמיד רצתה את מה שנכון בשבילי.
:57:23
אני רציתי להיות הפרימה בלרינה.
הייתי חייבת להיות.
:57:26
ולא היה אכפת לי בכלל אם זה לקח
את כל כספה ואת כל זמנה.
:57:30
זה היה האודישן המטומטם שלי
והחלום האידיוטי שלי שהרגו אותה.
:57:35
וכל מה שהיא רצתה
זה שיתגשם.
:57:38
אני מתערב איתך שהיא עדיין
הייתה רוצה שהוא יתגשם.
:57:40
היא לא הייתה רוצה שתוותרי עליו.
:57:41
אני יודעת. אני פשוט...לא חושבת
שאני אצליח בלעדיה.
:57:50
מה את רוצה?
:57:53
את רוצה לעשות את זה, שרה?
:57:55
אני מתכוון, את?
:57:59
את רוצה את ג'וליארד?