:33:00
והאור הלבן מלבין בצורה
,הדרגתית, מחוץ למסך הראייה
:33:03
וכשהוא גדל, זה נראה
.כאילו אתה נע לעברו
:33:05
,איך אתה מסביר את היכולת שלהם
...לזכור מה שכל אחד אומר
:33:08
,על ערש-דווי
אחרי שהם הוכרזו כמתים
:33:10
לתאר את מה שהרופאים-
...לבשו
:33:13
?מכף רגל ועד ראש
:33:15
זו הדרך בה אנחנו
.מודדים מוות
:33:17
ללא ספק, המוח עדיין מתפקד
...ברמה מסוימת של תת-הכרה
:33:22
סופג את כל הדברים שנשארו
.ממה שנשאר לשמוע ולראות
:33:25
זה מה שאתה מקבל בארוחת ערב
עם משפחה של רופאים-
:33:29
לא שיחות על ריחוף מעל תקרות
:33:31
,לא מנהרות, לא אורות בהירים
:33:33
הדבר הבא שתאמר לנו, זה שאין
.את פיית השניים
:33:39
הדבר המצחיק זה, שחשבתי
...ששמעתי אותו קורא לי
:33:42
.הילד הזה
:33:44
:שמעתי את קולו קורא
"ג'ו"
:33:49
,וכשאני הצגתי את עצמי
."הוא שאל אותי "האם אתה ג'ו של אמילי
:33:54
.הוא אמר שאמילי, מנסה להשיג אותי
:34:00
,אתה מאמין שהיא מנסה להשיג אותך
?ג'ו
:34:05
.לא, יועצת, אני לא חושב
:34:12
אני יכולה לתת לך
.שעת ייעוץ בחינם
:34:19
,שלום ג'ו, אתה רוצה
?שאני אארוז לך את הקינוח
:34:22
.סליחה
?אפשר להשתמש בטלפון שלך
:34:31
.סילחו לי
:34:39
.אני כרגע עסוק, כן
:34:43
ובכן, אין מישהו שיכול
?להחליף אותי הערב
:34:46
,בסדר, אני מבין
.אני מיד מגיע
:34:52
אני מצטער, אני באמת רוצה להישאר
.לא, אתה לא
:34:54
.זה יותר מדי מאיים
:34:56
,זה על סוגיות שלא נפתרו
ושאתה לא מוכן להתמודד איתם עדיין--