:31:00
...אני מיחידת ההסרטה ו
:31:02
...צילמתי עליהם סרט ו
:31:04
,אחד מהם הרגיש לא טוב
.אז נכנסתי במקומו
:31:07
אני רק זוכרת שאתם הייתם
,עם שרוואלים לבנים
:31:10
.זה כל מה שאני זוכרת
:31:16
,לא יודע
.לפעמים אני לובש את זה
:31:19
.לפעמים בא לי
:31:24
.גם ליהיא לא אוהבת את זה
:31:26
,זאת ליהיא
.תכירי, זאת חברה שלי
:31:30
.הי
.סליחה, אהלן, שלום-
:31:33
.אני מצטערת
,אני מצטערת, אני ממש מצטערת-
:31:35
...אני לא
.זה בסדר-
:31:39
.זה ממש בסדר, זה טבעי, באמת
:31:43
?סליחה, אפשר
:31:50
זאת הפעם הראשונה
.שהיא בוכה ככה מאז ההלוויה
:31:53
?...מה
:31:54
,אני נורא מצטער
...הייתי
:31:57
,אני זה שהודיע לה
.אני הודעתי לה
:32:00
,תראה, זה... זה קשה לה
...אז אולי הכי טוב ש
:32:03
.זה מאוד קשה לה
.האמת שזה קשה גם לי, זה קשה לי-
:32:08
.היה לי קשה לבוא לפה
...אז אולי הכי טוב-
:32:11
,אתה ראית בעצמך
:32:13
.אולי הכי טוב אם תעזוב עכשיו
?זה בסדר
:32:16
.לא, בטח. בטח
:32:18
...זה... עשיתי לה
:32:22
משהו פה, זה ריבה שסבתא שלי
.הייתה עושה לי כשהייתי עצוב
:32:25
.סוכר, חלב, מי ורדים
:32:33
בשבועות הראשונים היא הייתה
,חוזרת מהעבודה
:32:35
,נכנסת לחדר שלה
.בוכה ומדברת עם חיימון
:32:39
.היו לה שיחות שלמות עם חיימון
:32:42
,אימא הייתה קצ ת מודאגת מזה
:32:43
כי גם לסבתא, בשנים האחרונות
,לפני שהיא נפטרה
:32:46
היו שיחות כאלה
.עם אנשים דמיוניים
:32:54
,ואז, יומיים אחרי השלושים
:32:56
,ביום ה -32
.היה הצחוק הראשון