:32:00
,תראה, זה... זה קשה לה
...אז אולי הכי טוב ש
:32:03
.זה מאוד קשה לה
.האמת שזה קשה גם לי, זה קשה לי-
:32:08
.היה לי קשה לבוא לפה
...אז אולי הכי טוב-
:32:11
,אתה ראית בעצמך
:32:13
.אולי הכי טוב אם תעזוב עכשיו
?זה בסדר
:32:16
.לא, בטח. בטח
:32:18
...זה... עשיתי לה
:32:22
משהו פה, זה ריבה שסבתא שלי
.הייתה עושה לי כשהייתי עצוב
:32:25
.סוכר, חלב, מי ורדים
:32:33
בשבועות הראשונים היא הייתה
,חוזרת מהעבודה
:32:35
,נכנסת לחדר שלה
.בוכה ומדברת עם חיימון
:32:39
.היו לה שיחות שלמות עם חיימון
:32:42
,אימא הייתה קצ ת מודאגת מזה
:32:43
כי גם לסבתא, בשנים האחרונות
,לפני שהיא נפטרה
:32:46
היו שיחות כאלה
.עם אנשים דמיוניים
:32:54
,ואז, יומיים אחרי השלושים
:32:56
,ביום ה -32
.היה הצחוק הראשון
:33:12
,ואז הצחוק היה כל כך חזק
.שאני פחדתי שהשכנים שומעים
:33:21
ביום ה -38 נינה סגרה
את הדלת בפעם הראשונה
:33:25
.והיא גם כיבתה את האור
:33:27
...וזה אומר רק דבר אחד
:33:42
.כמעט כל הזמן היינו לבדנו
:33:46
,בהתחלה, בשבוע הראשון אחרי השבעה
:33:48
,עוד אנשים היו באים
:33:50
,מדברים קצ ת בסלון
.ולאט לאט זה הפסיק
:33:55
ואני חשבתי שזה אפילו עדיף ככה
:33:57
,כי אנשים, כשהם היו באים
:33:59
הם היו עושים פרצוף עצוב כזה
.שבמקום לעזור, זה היה מעיק