:33:12
,ואז הצחוק היה כל כך חזק
.שאני פחדתי שהשכנים שומעים
:33:21
ביום ה -38 נינה סגרה
את הדלת בפעם הראשונה
:33:25
.והיא גם כיבתה את האור
:33:27
...וזה אומר רק דבר אחד
:33:42
.כמעט כל הזמן היינו לבדנו
:33:46
,בהתחלה, בשבוע הראשון אחרי השבעה
:33:48
,עוד אנשים היו באים
:33:50
,מדברים קצ ת בסלון
.ולאט לאט זה הפסיק
:33:55
ואני חשבתי שזה אפילו עדיף ככה
:33:57
,כי אנשים, כשהם היו באים
:33:59
הם היו עושים פרצוף עצוב כזה
.שבמקום לעזור, זה היה מעיק
:34:08
.טוב, אני אשלם
.לא, לא, לא. נתן, אני אשלם-
:34:10
בבקרים, כשאני הייתי יושב וחושב
,עליה בשיעור תנ"ך או היסטוריה
:34:14
היא הייתה יושבת בעבודה
.או בבתי קפה עם הסופרים שלה
:34:21
באותו יום, בפעם הראשונה
,אחרי חודשיים של שחור
:34:24
.היא לבשה את השמלה הירוקה
:34:50
?סליחה
:34:51
הי. אתה הבחור שהיה אצלי
.מהקצין -נפגעים
:34:55
.כן. שלום, נינה
:34:57
הי, אני רק רציתי להגיד לך
.שאני ממש מצטערת