:05:01
...מתחת לבית שלו.
:05:03
הוא צייר מפת אוצר
כדי שיוכל למצוא אותן שוב.
:05:05
שבוע אחרי זה אמא שלו נקתה את החדר
וזרקה את המפה.
:05:10
וורן ניסה למצוא את האגורות
במשך 9 חודשים...
:05:13
9 חודשים...
:05:15
לא ידענו אם לצחוק או לבכות.
:05:19
בחיי, בילי, אנחנו חייבים לעשות משהו.
:05:21
למה? למי אכפת?
:05:23
- ראינו אותו.
- אז?
:05:25
לנו לא אכפת. והילד מת,
אז גם לו לא אכפת.
:05:28
ולמי אכפת אם ימצאו אותו בכלל?
לי לא.
:05:32
זה הילד שהם מדברים עליו ברדיו.
:05:35
ברוקר ברואר או פלאואר,
איך-שקוראים-לו.
:05:39
הרכבת בטח פגעה בו.
:05:42
מי שישמע.
:05:44
כולנו עקבנו באדיקות אחרי הסיפור
של ריי בראואר...
:05:46
...כי הוא היה ילד בגילנו.
:05:48
לפני שלושה ימים, הוא יצא לקטוף
אוכמניות, ומאז לא ראו אותו.
:05:52
אני חושב שכדאי שנספר למשטרה.
:05:54
אתה לא הולך להלשין למשטרה
אחרי ש"הרמת" מכונית.
:05:57
הם ירצו לדעת איך הגענו לאחורי דרך הארלו.
:06:00
הם יודעים שאין לנו מכונית.
:06:02
כדאי שפשוט נשתוק,
ככה הם לא יכולים לגעת בנו.
:06:05
נוכל לעשות שיחה אנונימית.
:06:08
הם עוקבי אחרי השיחות מטומטם.
ראיתי את זה בטלוויזיה.
:06:13
כן, נכון.
:06:14
אני מצטער ש"הרמנו" את הדודג' הארורה הזאת.
:06:17
אני מצטער שאייס לא היה איתנו.
:06:19
- נוכל להגיד שהוא היה במכונית שלו.
- הוא לא היה!
:06:21
- נגיד לו?
- לא נגיד לאף אחד.
:06:24
אף אחד, אף פעם. מבין?
:06:26
אני מכיר את אחורי דרך בארלו.
:06:29
היא נגמרת בנהר רויאל.
פסי הרכבת ממש שם.
:06:33
אני ואבא שלי יצאנו לדוג שם.
:06:34
אם הם היו יודעים שאתה שם מתחת,
הם היו הורגים אותך.
:06:38
הוא באמת הלך כל הדרך מצ'ברלין להארלו?
זה ממש רחוק.
:06:42
בטח. הוא בטח התחיל ללכת על הפסים
ועקב אחריהם כל הדרך.
:06:48
כן, נכון.
:06:49
ואז כשירד החושך, באה רכבת ו"אל סמאקו".
:06:59
אני מתערב שאם נמצא אותו,
ישימו את התמונות שלנו בעיתון