:23:01
כבשתי, הקזתי דם,
הרחבתי את האמפריה.
:23:06
בכל שנותיי כקיסר
ידעתי ארבע שנים ללא מלחמה.
:23:10
ארבע שנות שלום מתוך עשרים.
:23:13
ובעבור מה?
:23:22
הבשורה שלי היתה החרב.
לא שום דבר אחר.
:23:26
קיסר, החיים שלך...
:23:28
בבקשה.
אל תקרא לי כך.
:23:31
בוא. אנא.
:23:34
בוא שב.
:23:36
בוא נדבר יחד עכשיו,
:23:40
בפשטות, כגברים.
:23:44
מקסימוס, דבר.
:23:51
חמשת אלפים מאנשיי
נמצאים שם בבוץ הקפוא.
:23:53
שלושת אלפים מהם פצועים ומדממים.
:23:56
אלפיים לעולם לא יעזבו את המקום הזה.
:23:58
אני לא מוכן להאמין
שהם לחמו ומתו לשווא.
:24:01
ובמה אתה רוצה להאמין?
:24:03
שהם לחמו בשבילך ובשביל רומא.
:24:07
ומה היא רומא?
:24:10
ראיתי הרבה משאר העולם.
:24:13
.הוא פראי ואכזר וקודר.
רומא היא האור.
:24:17
עם זאת, מעולם לא היית שם.
:24:19
לא ראית למה היא הפכה להיות.
:24:22
אני גוסס, מקסימוס.
:24:25
כשאדם רואה את סופו,
:24:27
הוא רוצה לדעת שהייתה
איזושהי תכלית לחייו.
:24:30
איך העולם יזכיר את שמי בשנים שיבואו?
:24:34
האם אוודע כ"הפילוסוף"?
:24:36
"הלוחם"?
:24:38
"העריץ"?
:24:41
או אולי אוודע כקיסר שהשיב
את רומא למה שהייתה?
:24:47
היה פעם חלום ששמו רומא.
:24:49
יכולת רק ללחוש אותו.
:24:52
דבר חזק יותר מלחישה,
והחלום היה מתפוגג.
:24:55
הוא היה כה שביר.
:24:58
ואני חושש שהוא לא ישרוד את החורף.