:05:05
!הנה זה התחיל! זה התחיל
:05:10
?- צ'ארלי, אל תרביץ לו
!- אני
:05:12
!צ'ארלי! תפסיק! צ'ארלי, די
:05:16
!תן לי לטפל בזה. די
:05:20
...סלח לי, מר ג'קסון
:05:25
?מספיק! חכה. מה שמך הפרטי
:05:28
.שונטיין
:05:31
.שונטיין, אני כל כך, כל כך מצטערת
.אני מתנצלת
:05:35
.בוא. אני אלווה אותך למכונית
:05:39
.אין לי סבלנות לאנשים
ששופטים ספרים לפי הכריכה
:05:42
!אין שום סיבה שתהיה לך
:05:44
?מתייחס אליי כמו לאידיוט
!עם מי הוא חושב שהוא מדבר
:05:48
.אני פרופסור לגנטיקה מולקולרית
באוניברסיטת בראון
:05:51
.ואני ראש הסניף הבוסטוני של אגודת
בעלי מנת המשכל הגבוהה, "מנזה"
:05:54
.- אתה צוחק
?- לא
:05:56
.אני נוהג בלימוזינה הזאת
רק כניסוי סוציולוגי. זה הכל
:06:00
.אבל מנזה
?אני נשיאת הסניף בפרובידנס
:06:04
!ברצינות
:06:11
,בדיוק כשצ'ארלי חשב
שהחיים לא יכלו להיות מתוקים יותר
:06:15
.גברת חסידה קפצה לביקור
אצלו ואצל לילה
:06:20
!זה בן
:06:23
.בן, אוי! אוי, אוי, אוי
:06:29
!וואו
:06:32
...הוא כל כך
:06:36
!וואו
:06:40
.הו, יש לך מזל
:06:43
!יש לו חברה
:06:46
!דחפי! דחפי
:06:49
.צ'ארלי אהב את הבנים האלה כל כך
,שהוא לא יכול להתעמת עם המציאות
:06:53
.וכך הוא המשיך בחייו
כאילו הכל היה רגיל